פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף נ.
גמרא המבזבז אל יבזבז יותר מחומש בירושלמי מפרש כו' דהוה קשה ליה כמו בהידור מצוה עד שליש אי מיתרמי ליה תלתא מצוה יתן לכולהו ביתו כו' וכבר היה אפשר לפרש כעשרייתא דבי רבי בב"מ יע"ש שוב מצאתי במהר"ם שיף ז"ל שכתב כן דהוה מצי למימר כעשרייתא דבי רבי ואפשר שהיה להם בקבלה שמה שאמר כאן תקנת אושא היינו ריוח החומש כמו שאמר בירושלמי וק"ל לענ"ד:
ע"ש גמרא באושה התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות. לשיטת הסוברים דבחי' יכול הלוקח למחות בבעלה א"כ א"ש הא דקאמר הבעל מוציא מיד הלקוחות ולשיטת הרא"ש שכתב דמוציא לאו דוקא אלא דאף בחייה הבעל מוציא והא דאמר ומתה אורחא דמילתא נקיט וה"ה בחי' ונ"מ דאין הלוקח יכול למחות והוא פשוט ואפילו אם מתה או גירשה לא קנה הלוקח כלל דבחי' הוה הקרקע ביד בעלה ומיהו אין זה ברור אם יכולה לחזור או יורשיה ועיין בבבא בתרא בפרק יש נוחלין (דף קל"ו וקנ"ט) מזה יע"ש ודוק: