פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים
דף מט:
גמרא באושא התקינו כו' הילכתא כוותיה או לא ומסקינן דראוי לכופו בדברים בעלמא כו' עכ"ל יש בכאן שלש מדות לענין דינא עיין בר"מ (הל' אישות פי"ב) ובא"ע (סי' ע"א סעיף א') והוא דקטני קטנים דהיינו עד שש ושש בכלל חובה יתר מכאן מצוה אבל איש אמיד כופין אותו לצדקה ובב"ש כתב דהא דמכאן ואילך מביישין אותו בדברים היינו שאין לו ממון כו' והא דלא מוקי מתני' דהכי באין לו ממון אחר ולכך מצוה בלא אמיד וההיא דר' יוחנן בן ברוקה ביש לו ממון אחר דברייתא ע"כ באין להם ממון אחר דמדקתני בדברי ר"י משום דליתא על כרחך בשאין להם ממין אחר ומיהו בבבא בתרא כתב רשב"ם דהאי לאו מדברי ברייתא היא אלא פי' הוא כו' יע"ש ולשיטת רב האי גאון ז"ל שהובא בהל' אישות במגיד משנה ובשם הרשב"א דבאמיד כייפינן ליה היינו משום צדקה אבל לא נחתינן לנכסיה כו' וא"כ יש חילוק דבלא אמיד מביישין בדברים ובאמיד כופין אותו הרבה אבל מ"מ אין יורדין לנכסיו וא"כ קשה מאי פריך ממתני' לר"י בן ברוקה דלמא מתני' מיירי באיש אמיד וא"כ מצוה וחוב איכא אלא דהא דקתני האב אינו חייב היינו שאין בו חיוב מצד התקנה כתובת בנין דכרין ובנין נוקבין דאלו היה חוב מטעם זה היה יורדין לנכסיהן אבל מצוה וחוב איכא מטעם צדקה כו' ואין יורדין לנכסיו ואם מסרב בבית דין ועומד במורדו מנדין ליה או שאר דברים ואין יורדים לנכסיו ויש ליישב וצ"ע ודוק לפענ"ד: