אור ברסלב

פורת יוסף על כתובות· רבי יוסף תאומים

דף מד.

דף מג:

מתני' הגיורת שנתגיירה היא ובתה עמה וזינתה הרי זו בחנק היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה ואין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבריה עכ"ל מהר"ם שיף ז"ל כתב דרך פלפול למה לי הך בבא שלישית דאל"כ לאשמעינן רבותא ואין לומר כו' דא"כ לאשמעינן מצעיתא תחת רישא כו' עכ"ל ואפשר דתנא נקיט אף דאתי מדיוקא וכהנה רבות או יאמר דתנא אגב אורחא בא לאשמעינן דגר קטן אין טובלין ע"ד בית דין כשאין תובע וכן כתב התי"ט והוא חד תירוצא של התוס' במתני' וא"כ אצטריך רישא דהגיורת כו' והוה אמינא ה"ה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה דממעטינן נמי מבישראל ומה שהקשה עוד למה לי מציעתא דאי דבסקילה מרישא שמעינן לה ואי דלא כבת ישראל מסיפא שמעינן לה ואפשר דאי לא הוה קתני מצעיתא ה"א דמאה סלע ולא בסקילה דבעינן קרא כדכתיב כו' עכ"ל דבריו אינם מובנים לי דאיך יאמר זאת דבעינן קרא כדכתיב דהא קתני בסיפא בהדיא דבת ישראל שאין לה פתח בית אב הרי זו בסקילה אלמא דלא בעינן קרא כדכתיב אלא כמ"ש דנקיט אף דאתי מדיוקא כו' ולמ"ד לקמן המש"ר על היתומה חייב אצטריך לדיוקא דהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הוא דאין לה פתח בית האב ולא מאה סלע הא יתומה בת ישראל יש לה מאה סלע. כמו שמדייק רבא לקמן ומרישא לא הזכיר כלום ודוק:

שם במתני דנקיט אין לה פתח בית אב הר"ז בסקילה לכאורה בבא שאינה צריכה הוא דכ"ש הוא מהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה דלא בעינן קרא כדכתיב כו' ולפי שיטת רבינו שמואל לקמן בסוגיא דתני שילא כו' שהביאו התוס' שם דמש"ר חידוש הוא דנכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא בחנק וכאן בסקילה אף שזינתה לאחר שנכנסה לחופה וא"כ אצטריך הך בבא דאי מהורתה שלא בקדושה כו' ה"א דמש"ה הוה בסקילה דלא גרעה מנערה המאורסה בעלמא בלא הוצאת שם רע דנסקלת על פתח שער העיר ההוא כו' כמ"ש בספר פני יהושע יע"ש היטב על קושית התוס' והא בעינן קרא כדכתיב משא"כ אי זינתה במש"ר לאחר שנכנסה לחופה דבעלמא בלא הוצאת שם רע בחנק כו' וא"כ כאן הוה אמינא דבעינן דוקא קרא כדכתיב לכך אצטריך האי בבא ולפירוש התוס' ז"ל קשה ועיין לקמן מ"ש שם בעזה"י:

תוכן העניינים

פורת יוסף על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה