פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף צז.
בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר ותיפוק ליה משום דודתו לעבור עליו בשני לאוין כו' עכ"ל ראיתי להעיר בכאן מה שכתב הרב הגאון הגדול כבוד מוהר"ר דוב בספרו פני יהושע בפתיחת הספר שם עלה דהך דקאמר בכתובת (דף ל"ה ע"ב) אי ר' יצחק קשיא ממזרת ולדברי הרמב"ם דפסק (בפרק ט"ו מהל' איסורי ביאה) דכל חייבי לאוין עד שיקדש ויבעל א"כ מאי קושיא ותי' הרב הנ"ל דר' יצחק ע"כ סבירא ליה דחייבי לאוין אין קדושין תופסין בהן דלא יגלה ע"כ לדידיה היינו אנוסת אביו דאי בשומרת יבם לעבור עליו בשני לאוין הא ר' יצחק אית ליה במכות דחייבי כריתות אינן בכלל מלקות ארבעים וע"כ באנוסת אביו עכ"ל והנה בזה יש לישב דברי מהרש"א ז"ל בכתובת (בדף ל"ה) עיין שם בחידושנו אלא דאין אני מבין דבריו דנהי דיצאה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות היינו לאו דידיה דכתיב גבי ח"כ אבל לאוי נוכראה אה"נ דלוקין בכל ח"כ דאית ליה בח"כ דלוקה ולא הוה שתי רשעות וא"כ אדרבה לדידיה איכא למימר בפשיטות בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר וללקות עליו דמשום דודתו לא היה לוקה לר"י דחייבי כריתות אינן בכלל מלקות ארבעים כו'. ועוד דאף אם נימא דר' יצחק ס"ל דלא יגלה כנף אביו באנוסת אביו הכתוב מדבר אפ"ה נימא דס"ל דוקא חייבי לאוין דשאר הוה ממזר ואין קידושין תופסין בה כסתם מתניתן דאיזהו ממזר כל שאר בשר בלא יבוא יבוא אבל חייבי לאוין דלאו דשאר קידושין תופסין בה דתפיסת קדושין תלוי אי הוה ממזר כמה שכתבו התוס' בכתובת ריש אלו נערות יע"ש היטב וא"כ מאי קושיא אי ר' יצחק קשיא ממזרת הא בלא קדושין אין חייב מלקות ודוק לענ"ד: