אור ברסלב

פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים

דף סב:

דף ס.

גמרא תנו רבנן המשיא בניו ובנותיו כו' ובתוס' בד"ה סמוך לפירקן אבניו נמי קאי כו' ואע"ג דלקמן אמר דלא תקינו רבנן נשואין לקטן מ"מ לענין דלא הוה בעילתו בעילת זנות כו' עכ"ל והנני מבאר בכאן פרט אחד שנתקשו בה אבות העולם והרוצה לעמוד על דבר' יעוין שם היטב (בדף צ"ו ע"ב) דלא תיקנו רבנן נשואין לקטן ובתוס' שם ובסנהדרין (דף ע"ו ע"ב) ובתוספת שם ובבבא בתרא (דף קנ"ו) ובאבן העזר (סימן א' וסימן ל"ז וסימן מ"ג קמ"ה קנ"ה וקנ"ו) וברמב"ם (הלכות אישות פרק ד' ופרק י"א מהלכות אישות ובפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה ופרק ו' מהלכות גירושין) ואז תבוא על המכוין שבה. בתחלה אני אומר מה שהרעישו על הר"מ לומר כן דסבר דקטן קודם י"ג שנה ויום אחד והבאת שתי שערות אסור לקדש אשה והוה כזנות אצלו ותמה הדרכי משה מנא להו דהר"מ סובר כן דהא ר"מ ז"ל כתב דברי הגמרא ממש כו' היה אפשר לומר דהר"מ ז"ל נקיט כזנות הוא כו' הא ודאי דאף חצי שנה קודם הוה זנות כיון דאין קידושין לקטן ולשיטת רש"י והתוס' דפירשו דאין משיאין אשה לקטן שמא תזנה עליו משא"כ בחצי שנה קודם שיודע לשמור אותה כמ"ש רש"י ז"ל בסנהדרין (דף ע"ו ע"ב) יע"ש היטב. וזה שכתב החלקת מחוקק בא"ה (סימן א') דלשון הר"מ ז"ל אינו מורה כך. ואעפ"כ נדחקו האחרונים בדבריו וכתב דהר"מ נמי סובר כפרש"י ותוס' דחצי שנה קודם מותר להשיאו אשה והא דמקשה בבבא בתרא (דף קנ"ו ע"א) אמר רבי יהודה אמר שמואל בודקין לקדושין ולגירושין כו' לשיטת רש"י פירש שם רשב"ם וגם התוס' דבודקין לידע אי קדושין דאורייתא או לאו ועצה טובה הוא זה ופריך וכי מאחר דבודקין לקדושין לגירושין אמאי בדקינן כו' והקשו התוס' וא"כ וכי חובה הוא לבדוק בקדושין והלא אינו אלא עצה טובה כו' יע"ש ולדברי הר"מ א"ש דודאי חובה הוא לבדוק ויש לו הכרע מסוגיא זאת מדפריך וכי מאחר דבדקינן לקדושין כו' דאסור להשיא אשה לבנו קטן קודם י"ג שנה אפילו חצי שנה קודם דהוה כזנות דכיון דלא תקינו רבנן נישואין לקטן כו'. והנה לדעת הר"מ ז"ל (בהלכות אישות פרק א') דאי זו קדשה כל שבא עליה בזנות כו' אפילו אינה מופקרת לכל כו' א"כ אסור להשיא אשה לקטן כיון דאין לו כו' א"כ הוה קדשה לדידיה דס"ל דפלגש אסורה כמו שמבואר בהל' אישות ובהלכות מלכים שכתב הלחם משנה דלהר"מ כשמיחדה לעצמו לפלגש הוה קדשה כו' אמנם אין ראי' זו מכרעת דאף דס"ל להרמב"ם כן מ"מ כיון דקדושין הוה אצלו לא חשיבה קדשה ותדע שכן כתב הרא"ש ז"ל במסכת קידושין (בדף מ"ב ומ"ז) כיון דבקדושין הוה אצלו אף דלא תקינו רבנן נישואין לקטן לא הוה קדשה. וכן כתב המשנה למלך (בהל' איסורי ביאה פרק ח"י) דמביא בשם הריב"ש דמדאמר ר"א פנוי הבא על הפנוי' הוה זונה ומדקאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות משמע כשבא עליה לשם אישות אף שאין הקדושין כלום אפ"ה לא הוה זונה ונדון הרב בקטנה שהלכה אביה למדינת הים יע"ש ועיין בתוס' בקדושין (דף מ"ב) והמגיד משנה ז"ל כתב בריש הלכות אישות דטעמא דר"א דעשאה זונה דהוה איסורא דאורייתא דקדשה ואפ"ה ע"י קידושין אף שאין הקדושין כלום אפ"ה לא הוה זונה ולכך נסתפקו שפיר בדברי הרמב"ם ז"ל אי אסור להשיא אשה קודם י"ג שנה חצי שנה קודם דלדידיה הוה קדשה או דמותר כיון דע"י קידושין הוה אצלו ומיהו קודם י"ג אסור דאינו יודע לשומרו ושמא תזנה עליו וכפרש"י ותוס' בסנהדרין יע"ש היטב. אבל לשיטת הסוברים דפלגש מותרת להדיוט א"כ ודאי דאין איסור בחצי שנה קודם דמאי שנא מפלגש ואף דאנן פסקינן באבן העזר (סי' כ"ז) דאסור בפלגש היינו מדרבנן וכמ"ש הרא"ש ז"ל דבושה היא מלטבול ולא משום קדשה דלא פסיק הרא"ש כהר"מ ז"ל אלא דקדשה בעומדת בקובה של זונות כו' או כפי' הרמב"ן שהשיג על הר"מ בהך דפילגש כמ"ש בשרשים יע"ש ובקדושי קטן ודאי דלא שייך חשש דבושה היא מלטבול כיון דבקדושין היא אצלו ודאי דמותרת חצי שנה קודם י"ג ועיין במשנה למלך (בהלכות איסורי ביאה פרק י"ח) שנסתפק בדבר זה לר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה דעשאה זונה אי דוקא בלא קידושין כו' או אפילו בקדושין כל זמן שלא נתקיים האישות ולפ"ז בקטן דלא תקון רבנן נשואין הוה זונה ואף דמצוה להשיאן סמוך לפירקן כו' עכ"ל ולא ידעתי היאך הרכיב זאת דהרי המגיד משנה כתב ריש הל' אישות דטעמא דר"א דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה משום דהוה קדשה לדעת הר"מ ואפילו לדעת הר"א מ"מ איכא עשה דבר תורה ודבק באשתו כו' יע"ש משמע אי ליכא איסורא דאורייתא לא הוה זונה וכיון שהוא כתב דקטן כיון שלא נתקיים האישות הוה זונה ע"כ דלדידיה חשיב איסורא דקדשה או איסור עשה והיאך כתב כפי' רש"י בהך דסנהדרין דמשיאן סמוך לפירקן היינו קודם י"ג שנה וזה ודאי אי אפשר דהיאך התירו איסורא לקטן איסור דאורייתא ואפשר דהוא ז"ל סובר דטעמא דזונה לאו משום איסורא דאוריי' הוא שהרי הת"ה מביא הח"מ (בסימן כ"ז) דסובר דאיסור פנויה אינה מן התורה כלל כו' ואפ"ה אמר ר"א דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה כו' אלא ע"כ דלא תליא באיסורא כו' ולכך מותר להשיא אשה לבנו קטן כו':

וראיתי להחלקת מחוקק ובית שמואל (בסימן א' ומ"ג) שכתבו על מה שכתב הב"ח דאם קיבל אביו קידושין וקידש לו אשה קודם י"ג שנה דמותר לו דהוה קידושין מדרבנן כו' ועליו להביא ראיה לחדש דין חדש כזה עכ"ל ואני בעניי לא ידעתי למה דחאו להב"ח ז"ל בשתי ידים דהרי בגיטין אמרינן (דף נ"ט וס"ה) דקטן אף שאין יכול לעשות שליח מ"מ זכין לו שלא בפניו ובקדושין (דף ס"ב ע"א) אמר רב גידל זכין לאדם שלא בפניו כו' והוה מן התורה אי עכ"פ מדרבנן ועיין בספר פני יהושע במסכת קידושין דאף דאין קטן עושה שליח מ"מ זכיה עדיפא משליחות כו' וא"כ ודאי לדעת רש"י במסכת בבא מציעא בפרק איזהו נשך ובבא בתרא (דף ק"מ) דמדרבנן אית ליה זכיה וא"כ בקיבל אביו קידושין ודאי הוה קידושין דזכות הוא לו ופחות מחצי שנה קודם י"ג דלאו זכות הוא לו שמא תזנה עליו ואינו יכול לשומרה לא תקנו רבנן נשואין כו' אף שקידש לו אביו כו' אשה ובחצי שנה קודם דליכא למיחש שמא תזנה עליו וזכות הוא לו הוה קידושין מדרבנן כו':

הן אמת שראיתי להמשנה למלך (הלכות גירושין פרק ששי הלכה ג') שכתב על מה שכתב הטור (בסימן קנ"ה) דטוב לבדוק בשעת גירושין אם הוא גדול דתיקשה ממ"נ אם הוא קטן אין קידושיו קידושין כו'. ותירץ לשיטת ר"י בר ברזילי שהביא מהרי"קו בשורש ל' דקטן שקידש לו אביו אשה דצריכה גט דזכין לאדם שלא בפניו א"ש וכתב במשנה למלך דמן התורה קאמר יע"ש היטב וא"כ לדידן דקטן אית ליה זכיה מדרבנן שפיר כתב הב"ח ז"ל דקטן שקידש לו אביו אשה חצי שנה קודם דקדושין מדרבנן הוה קידושין כו' והרי יש לו עדים נאמנים לדין זה. ואין להקשות למאן דאית ליה דקטן אית ליה זכיה מן התורה א"כ קשיא הא דאמרינן בקדושין (דף י"ט ע"א) עלה דהך מהו שמייעד אדם לבנו קטן א"כ מצינו אישות לקטן כו' ומסיק דאינו מייעד כו' ואי אמרינן דקטן אית ליה זכיה מן התורה הדרא קושיא לדוכתי' דמצינו אישות לקטן מן התורה שקידש לו אביו אשה כו' אבל הנראה דמדפריך שם בתר הכי מאי הוה עלה משמע דלא חייש להך קושיא דמצינו למימר דהתורה מיעטה דאינו חייב מיתה כו' ה"ה כאן נמי אף שקדושין הוה קידושין מן התורה למאן דאית ליה דקטן אית ליה זכיה מן התורה אפ"ה מיעטה התורה איש פרט לקטן דאינו חייב מיתה. שוב מצאתי בספר פני יהושע שכתב כן עלה דהך פריך מאי הוה עלה יע"ש היטב וא"כ א"ש ג"כ כאן. ויש לנו דברים ארוכים בההיא דקדושין ובמקום אחר אאריך בזה בעזה"י ולפ"ז צדקו יחדיו דברי הב"ח ז"ל:

והנה יש להקשות על סברת ר"י בר ברזילי דכתב דקטן שקידש לו אביו אשה דהוה לכל הפחות קידושין מדרבנן דקטן אית ליה זכיה ליה מדרבנן. יש להקשות שהרי הרמב"ם (בהלכות אישות פרק ה') ובאבן העזר (סימן כ"ט) דהילך מנה ותתקדש לפלוני דמקודשת והוא נלמד מגמרא דקדושין (דף ה') כתבו הפוסקים דוקא שאותו פלוני שויא שליח או שקידש אח"כ ולשיטת ר"י בר ברזילי אפילו לא שויא שליח כלל אפ"ה הוה קידושין מטעם זכיה דזכין לאדם שלא בפניו כו' ומה לי קטן או גדול דהא אמר בבבא בתרא (דף קנ"ה) דזכין לקטן וכ"ש לגדול כו' אלא ודאי דליתא לסברת ר"י בר ברזילי דאפשר דאין זה זכות לו דמתחייב במזונת ואף דמעשה ידיה תחת מזונת מ"מ זימנין דלא ספקה ועוד דנאסר בששה נשים כו' וגם על המשנה למלך אני תמה דהיאך רוצה לומר דגם הטור ס"ל הך סברא והלא בהך דהילך מנה ותתקדש לפלוני כתב דוקא שאותו פלוני עשאו שליח או שקידשה אח"כ ואמאי נימא דזכין לאדם כו' אבל בנראה לי בזה דודאי בגדול לא אמרינן דליהוי קידושין דנמצא ממלא כל העולם כולו ממזרים דשמא יקדיש לו ראובן אשה במדינה זו וילך הוא וישא במדינה אחרת אחותה ולא ידע כלל שקידש לו ראובן אשה ולכך אמרינן דאינה מקודשת אלא א"כ עשאו שליח דכה"ג אמרינן ביבמות דלא ישא אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת כו' מה שאין כן בהך שקידש לו אביו אשה דידע מהקדושין וודאי דלא שייך שמא ישא אחותה במדינה אחרת ושפיר הוה קידושין מדרבנן כו' ודו"ק היטב לפענ"ד:

זאת תורת העולה מדברינו דלשיטת רש"י ותוס' והרא"ש דבחצי שנה קודם מותר להשיא אשה לקטן ומצוה נמי איכא דלשיטתייהו דאין קדשה אלא במופקרת ומזומנת לזנות ופילגש מותרת אף להדיוט ואיסורא דרבנן הוא דאיכא כמ"ש הרא"ש בקדושין דבושה היא מלטבול מה שאין כן בע"י קידושין ודאי דלאו בושה היא מלטבול ומותרת כו' ואם קידש לו אביו אשה לשיטת ר"י בר ברזילי והוא סברת הב"ח קידושין מדרבנן לפי מה דקיי"ל דקטן אית ליה זכיה מדרבנן וקודם י"ג שנה לא הוה קידושין אפילו אם קידש לו אביו אשה אף למאן דאית ליה דקטן אית ליה זכיה מן התורה אפ"ה אינה מקודשת דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ומצינו לעקור דבר מן התורה וא"כ א"ש דכתב הטור (בסימן קמ"א) בהל' גירושין דבודקין לגירושין כו' ולשיטת הרמב"ם ז"ל ודאי דקודם י"ג הוה זנות דכן משמע לשונו דכתב דכזנות הוא כו' משמע מלשונו דטעמא הוה משום דהוה זנות כו' ודוק היטב לפענ"ד:

סליק פרק ששי הבא על יבמתו

פרק שמיני הערל

תוכן העניינים

פורת יוסף על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה