פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף מד:
גמרא ועוד תניא המחזיר גרושתו כו' עכ"ל ראיתי לבאר בכאן מ"ש הר"מ בהל' גירושין ובכלל לאו זה דאחרי אשר הוטמאה הבא על אשתו לאחר שזינתה תחתיו בודאי כו' עיין במ"מ שפי' דכתב בה"א דאין לוקין עליו דהוה לאו שבכללות דכולל ג"כ מחזיר גרושתו עכ"ל. ויש להקשות מה שייך כאן לאו שבכללות דודאי אף דאמרינן אין לוקין על לאו שבכללות מ"מ חדא מיהא לקי כמו דמסיק בפסחים (דף מ"א ע"ב) דהלכה כלישנא בתרא דרבא דחדא מיהא לקי וכן פסק הר"מ בהל' קרבן פסח ובהלכות סנהדרין אכל נא ומבושל אינו לוקה אלא חדא ועיין בכ"מ שם ומיהו הא דאמרינן (בדף י"א) ורבנן למיקם עליה בלאו. אין להקשות להך לישנא דאפילו חדא לא לקי א"כ מאי נ"מ י"ל לעונש יתירא דליהוי ביה עונש לאו וכמו דכתבו התוס' במסכת מכות ריש אלו הלוקין לר"י דח"כ אין לוקין יע"ש:
אמנם יש לחקור חקירה אחת במחזיר גרושתו דמסיק במסכת קידושין (דף ע"ח ע"א) דבמחזיר גרושתו אינו לוקה עד שיקדש ויבעל כו' מ"ט להיות לו לאשה כו' ואמאי לא נימא דבקדושין לחוד לוקה ואי דלמה לי להיות לו לאשה. י"ל דאיצטריך דתופסין בה קידושין דאי לאו הכי ה"א לרבא דאמר במסכת תמורה דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד דאי עביד לא מהני והרי אלמנה לכ"ג ומשני חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרים הרי דבאלמנה אף שבקדושין לחוד אין איסור ואין עבירה לרבא דמסיק בקדושין מ"ט לא יקח משום לא יחלל ואפ"ה אי לאו למ"ד יתירא ה"א דלא תפסי בה קידושין כיון דרחמנא אמר לא תעביד עם ביאה והוא אמרם כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום דהוה ביאה נמי כו' וא"כ במחזיר גרושה נימא דבקדושין לחוד לוקה ואיצטריך להיות לו לאשה לומר שקדושין תופסין בה כו' ונראה דע"כ קידושין תופסין בה דאי לאו הכי היא תועבה היאך משכחת ליה כיון דאין קדושין תופסין בה וכה"ג הקשו התוס' לר"ע ותרצתי לעיל דאיתא בלא קדושין יע"ש ומיהו היא גופא קשיא מנלן דהיא תועבה דאין צרתה תועבה דילמא ואין בניה תועבה דלא הוה ממזרים כו'. ועוד דאחרי אשר הוטמאה קאי אסוטה וכתב הכ"מ (בהל' גירושין פי"א) והבאתיו לעיל דוקא דגירשה ואח"כ נשאה דומיא דמח"ג וא"כ אמאי מסיק בסוף החולץ דהכל מודים בסוטה דתפסי בה קדושין ופירשו שם התוס' דאפילו גירשה ואמאי לרבא נימא דלא תפסי בה קידושין:
בשם חבירי המופלא ומופלג כבוד מוהר"ר חיים אברהם הלוי הורוויץ מזאלקווא: