פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף כז:
אמר רב שתי אחיות יבמות מתה אחת מהן הותרה כו' ואין צ"ל שמתה שנייה שמותר בראשונה כו' הא דאמר ואין צ"ל אף דכ"ש הוא י"ל לפי' ריב"ן דסובר דהואיל ונאסרה שייך נמי אף מאן דאמר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין כו' וא"כ רב דאמר מתה ראשונה מותר בשניה היינו אף למ"ד יש זיקה דלא כפר"ת שהביאו התוס' דע"כ טעמי' דרב דבדרבנן לא אמרינן הואיל ונאסרה א"ש דהיא גופא אשמעינן דואין צ"ל מתה שניה דמותר בראשונה דהוה יבמה שהותרה כו' הרצון לכלול שניהם בסוג אחד דבין במתה ראשונה ובין במתה שניה מותר אף למ"ד יש זיקה דודאי במתה שניה דמותר בראשונה אף למ"ד יש זיקה מטעם יבמה שהותרה כ' ולפר"ח נמי היא גופא אתי לאשמעינן דואין צ"ל דהתם מותר מטעם יבמה שהותרה ואף למ"ד יש זיקה דמתה ראשונה דמותר בשניה דוקא למ"ד אין זיקה ואי לא הוה אמרו ואצ"ל ה"א דלא ס"ל כלל יבמה שהותרה והא דמתה ראשונה ע"כ למ"ד אין זיקה ולמ"ד יש זיקה אסור וה"ה איפכא לכך אמר דהתם טעמא דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרא הראשון והנה הא דמקשה לר' יוחנן ולא לרב י"ל מתרי טעמא או דרב מוקי למתני' כמ"ד יש זיקה וחליצה פסולה צריכה לחזור דלא כפי' הר"ר אברהם מבורגיל כו' ורש"י ז"ל דפי' דכ"ש לרב ע"כ סובר כהר"ר אברהם מבורגיל וכפי' ריב"ן נמי ס"ל דאל"כ לא תקשה לרב דמוקי למתני' כמ"ד יש זיקה כו' ואין לומר דאכתי תקשי מסיפא דקאמר ואצ"ל כו' והיינו אף למ"ד יש זיקה כמ"ש לפי' ריב"ן או לפר"ח יע"ש מ"מ רש"י ז"ל כתב דאיכא לאותבי ארישא דמילתא וארישא דמילתא ודאי דאין קושיא כמ"ש דרב דוקא לשיטתי' אמר דמתה ראשונה מותר בשניה דאין זיקה ומתני' מוקי כמאן דאמר יש זיקה אלא דסובר כפירוש ריב"ן וא"כ כיון דאין חילוק אי יש זיקה אי אין זיקה אי אמרינן בדרבנן הואיל ונאסרה כו' אלא ע"כ דרב סבירא ליה דלא אמרינן בדרבנן הואיל ונאסרה כו' ואיכא לאותבי מרישא כו' ולפי זה ר' יוחנן מצי סבר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין למאי דלא אסיק ר' יוחנן למיתה לא חייש משא"כ לשיטת התוספת והוא פר"ת דלמאן דאמר אין זיקה ומשום ביטול מצות יבמין בודאי לא שייך הואיל ונאסרה אם כן ר"י ע"כ סובר יש זיקה דאי אין זיקה א"כ אפילו מתה ראשונה מותר בשניה כו' ודוק: