פורת יוסף על יבמות· רבי יוסף תאומים
דף ד.
בתוס' בד"ה דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך ואיפכא ליכא למימר דלא צריך קרא להכי כו' עכ"ל הנה יש להקשות דלפי מה שכתבו התוס' לעיל דעיקר קושית המקשן מנא ליה דדחי ל"ת שיש בו כרת ול"ת גרידא ועליה נימא להיפך להיתרא א"כ מה משני עשה דדחי ל"ת גרידא מכלאים בציצית ואכתי נימא להיפך דלא נילף מדחזינן עשה דיבום דוחה ל"ת שיש בו כרת מכ"ש ל"ת גרידא לכך איצטריך גדילים תעשה לך דאינו דוחה והשתא נילף בעלמא מכאן דעשה אינו דוחה אפילו לא תעשה גרידא וביבום גלי רחמנא דדחי ולא נילף מיניה בעלמא דלחומרא מקשינן אבל הנראה דהך סוגיא אזלא אליבי' דמאן דאמר דנשים פטורות מציצית וא"כ ע"כ מוכח דעשה דוחה ל"ת גרידא דאי איפכא למה לי קרא דמעשה דיבום ליכא למילף שכן שוה בכל תאמר בציצית דהעשה אינו שוה בכל ומהיכי תיתי דלידחי אלא ע"כ דהתורה אמרה דדחי עשה דציצית לאו דכלאים ומיניה ילפינן בעלמא וכ"ש היכא דהעשה שוה בכל כו' ובזה אתי שפיר מה שהקשה מהרש"א בתוס' שכתבו וא"ת למ"ד נשים פטורות מציצית לא יהא חייבין בכלאים וכ"ת אה"נ א"כ תקשה כו' בביצה כו' ואמאי לא הוקשה להם מהכא דהיאך יליף מציצית דהוה ל"ת שאין שוה בכל כו'. ומקשין העולם דמכאן אין קושיא דאיכא למימר דסוגיא דהכא אזלא כמאן דאמר דנשים חייבות בציצית משא"כ בביצה הוקשה להם שפיר דמאי פריך שם כלאים למאי חזי הא הלכתא דנשים פטורות מציצית ופטורות מכלאים ושפיר הוי כו' עכ"ל. ולפי מ"ש א"ש דסוגין דהכא ע"כ כמאן דאמר דנשים פטורות מציצית כו'. וע"ז תירץ ב' תירוצים תירץ אחד לשיטת רש"י לקמן ואחד לשיטת תוס' דלקמן כמו שאבאר מה שתירץ דילפינן באם אינו ענין דללאו שאין שוה בכל נפקא ליה מראשו והיאך נפקא ליה מראשו דעשה דציצית נמי אינו שוה בכל ועשה דמצורע שוה בכל כו' אלא לשיטת רש"י כתב כן דאיהו ס"ל לקמן דלאו דנזיר אינו שוה בכל דאינו נוהג אלא בנזיר ומהאי טעמא עשה דמצורע לא הוה שוה בכל דאינו נוהג אלא במצורע וא"כ שפיר מצינו למילף באם אינו ענין כו' ולשיטת התוס' לקמן דסברי דלאו דנזיר הוה שוה בכל אינו צודק זאת לכך תירץ דלאו ועשה שאינו שוה בכל שפיר ילפינן מיניה לאו ועשה ששוה בכל הוא לשיטת התוספת דלשיטת רש"י ע"כ ליכא למימר הכי דא"כ אמאי לא יליף מראשו דעשה ול"ת שאינו שוה בכל לשיטת רש"י כמה שכתבנו בסמוך. אלא דלפי סברתו לשיטת התוס' דשקולין הם הדרא קושיא לדוכתי' דאדרבא נימא להיפך במקום גדילים לא תלבש שעטנז דלא נילף דדחי מעשה דיבום ואי דעשה דציצית אינו שוה בכל הא גם הל"ת אינו שוה בכל ושקולים הם וצריך לחלק דמדחזינן עשה שאין שוה בכל דוחה ל"ת שאין שוה בכל שפיר ילפינן דעשה ששוה בכל דוחה ל"ת ששוה בכל אבל מדחזינן איפכא לא ומשום זה (אי) אפשר דהניח בצ"ע יע"ש היטב ודוק היטב: