פורת יוסף הקדמה וכללים· רבי יוסף תאומים
כללים · כלל ט
יבאר אי דבר הלמד במה מצינו אי פרכינן פירכא לומר פלוני יוכיח או לא. הר"ש אלגזי סובר דעל מה מצינו לא פרכינן מעלמא ולפ"ז יש להקשות בההיא דחולין (דף קט"ו) ובפסחים (דף כ"ה ע"ב) שכתבו מכ"ה גרידא הוה מצי למילף במה מצינו אלא דניחא ליה למילף בק"ו אכתי יקשה באמת למה לי קרא על אכילה בגזירה שוה קודש קודש מטריפה נילף כולה במה מצינו מכ"ה ואי דחורש בשור וחמור יוכיח הא על מה מצינו לא פרכינן מעלמא דכה"ג פריך הגמרא בחולין א"ה אכילה נמי לייתי בק"ו ומשני כו' חורש בשור וחמור יוכיח משא"כ במה מצינו ליכא למימר כן. ומיהו איכא למימר הא דפריך א"ה אכילה נמי לייתי בק"ו היינו למאי דלא אסיק אדעתיה דכל איסורין שבתורה אינן לוקין אלא דרך אכילתן קשיא ליה שפיר מה שאין כן לפי האמת דפריך א"ה לפרוך מה לכלאי כרם שכן לוקין כו' ומשני מדלא כתיב אכילה בגופה ש"מ לוקין שלא כדרך אכילה ואי לא הוה גזירה שוה תו ליכא למילף אכילה ממה מצינו דמה כ"ה כו' ואין לומר היא גופא נילף דאיכא למימר ש"ה וחמץ שנעבדה בו עבירה יוכיח כמ"ש התוס' בפסחים (דף כ"ו ע"א) יע"ש היטב: