אור ברסלב
פועל צדק יום ח"י בחודש

פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

יום ח"י בחודש

יום י"ז בחודש

ערכין פרק ט' סהי"ד ה' שמיטה פי"ב סה"מ מ"ע קל"ט סמ"ג עשין קנ"ד.

שמא) שיהי' פדיון להקרקעות הנמכרים תוך חומת המדינה עד תום שנה כבר ואחר השנה יתקיים לקונה ולא יצא ביובל שנא' ואיש כי ימכור בית מושב עיר חימה כדי שישתדל המוכר לגאלה:

ערכין ל"ג סהי"ד ה' שמיטה פי"ג סה"מ ל"ת רך"ח סמ"ג לאוין רע"ח.

שמב) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנא' ושדה מגרש עריהם לא ימכר (מלקות):

ב"מ פרק ה' וד' ס"א סהי"ד ה' מלוה פ"ד סה"מ ל"ת רל"ה סמ"ג לאוין קצ"א יו"ד סי' ק"ס סמ"ק סי' רנ"ט.

שמג) שלא להלוות בריבית שנא' את כספך לא תתן בנשך. הוכפלו אזהרות בעסק זה מפני שחמדת הממון מפתה את האדם להורות היתר לעצמו. והמקבל ריבית מכחיש ביציאת מצרים ואבד העושר ההוא בענין רע כי פרוטה אחת של ריבית גורמת לאבד כמה אוצרות של ממון:

מכילתא ותורת כהנים סהי"ד ה' עבדים פ"א סה"מ ל"ת רנ"ז סמ"ג לאוין קע"ו.

שמד) שלא לעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בה בזיון ועינוי גדול והכנעה שדרך לעבוד כך בעבד כנעני שנא' לא תעבוד בו עבודת עבד. התועלת בזה שילמד אדם לנפשו מדת החסד ורחמים ויתרחק ממדת אכזריות. (ואין לוקין עליו):

(שמה שמו שמח) תורת כהנים סנהדרין פ"ו קדושין פ"א סהי"ד ה' עבדים פ"א סה"מ ל"ת רנ"ח רנ"ט ר"ס סמ"ג לאוין קע"ה קע"ו קע"ז.

שמה) שלא למכור עבד עברי כדרך שמוכרים הכנעני בהכרזה על האבן המקח אלא בהצנע דרך כבוד שנא' לא ימכרו ממכרת עבד (ואין לוקין עליו):

שמו) שלא להעבד עבד עברי בדבר שאין לו צורך בו שנא' לא תרדה בו בפרך דזה אינו מצד החסד:

ברכות מ"ז גיטין ל"ה קדושין כ"ד ב"ק כ"ו סהי"ד ה' עבדים פ"ה ט' סה"מ מ"ע רל"ה ורמב"ן שם סמ"ג עשין פ"ז יו"ד סי' רס"ז חו"מ סי' קצ"ו.

שמז) לעבוד עבד כנעני לעולם שנא' לעולם בהם תעבודו:

עיין מצוה שמ"ה בגליון.

שמח) שלא להניח הגוי השוכן בא"י להעבד עבד עברי בעבודת פרך שנא' לא ירדנו בפרך לעיניך (גם זו כנ"ל):

מגילה פ"ב סהי"ד ה' ע"ז פ"ו סה"מ ל"ת י"ב סמ"ג לאוין מ"ג או"ח סי' קל"א בהג"ה.

שמט) שלא לעשות אבן מוכנת להשתחוות עלי' אפי' הי' הי' לאל יתברך שנא' ואבן משכית לא תתנו בארצכם (מלקות):

ערכין פ"א ה' סהי"ד ה' ערכין פ"א סה"מ מ"ע קי"ד סמ"ג עשין קכ"ח.

שנ) לדון בדין ערכי אדם שאמר ערכו עלי ערך פלוני עלי שצריך ליתן לכהן כפי ערך השנים לזכר ולנקבה כמו שבא בכתוב ולפי ענין המעריך שנא' איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה':

תמורה פרק א' סהי"ד ה' תמורה סה"מ ל"ת ק"ו מ"ע פ"ז סמ"ג לאוין שמ"ה עשין רכ"ב.

שנא) שלא להמיר הקדשים שהקדיש למזבח בבהמות אחרות שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר. (מלקות):

שנב) להיות תמורת הקרבן קודש כקרבן עצמו שנאמר והי' הוא ותמורתו יהי' קודש:

בכורות י"ד תמורה ל"ב סהי"ד ה' ערכין פ"ה סה"מ מ"ע קט"ו סמ"ג עשין קכ"ט.

שנג) לדון בדין ערכי בהמה שהקדישה ונפל בה מום הרי זו נערכת ונפדית עפ"י כהן שנא' והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך:

ערכין פ"ט סהי"ד ה' ערכין פ"ה סה"מ מ"ע קע"ז סמ"ג עשין קל"ט.

שנד) לדון בדין ערכי בתים שהקדישום הבעלים ורוצים לפדותם מיד הקדש שצריך להעריכם הכהן ונותן לו כפי הערך שיאמר ועוד חומש נוסף על מה שהעריך שנא' ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה' והעריך וגו':

ערכין פרק ו' ז' ח' סהי"ד ה' ערכין פ"ד סה"מ מ"ע קי"ז סמ"ג עשין קל"א.

שנה) לדון בדין ערכי שדות שהקדישום הבעלים ורוצים לפדותם צריך שיתן כערך הקצוב בפרשה שנא' ואם משדה אחוזתו יקדיש וגו':

ערכין כ"ט תמורה ל"ב סהי"ד ה' תמורה פ"ד סה"מ ל"ת ק"ז סמ"ג לאוין שמ"ו וקדשים שנוהגין בזמן הזה או מעות צדקה אם משנין אותן עיין בסהי"ד ה' מת"ע פ"ח או"ח סי' קנ"ג יו"ד סי' רנ"א רנ"ב רנ"ט.

שנו) שלא לשנות הקרבנות דהיינו שלא יעשה הבכור עולה ולא שלמים אשם או אשם חטאת שנא' אך בכור אשר יבוכר לה' בבהמה לא יקדיש וגו':

ערכין כ"ח סהי"ד ה' ערכין פ"ו ז' ח' סה"מ מ"ע קמ"ה סמ"ג עשין קל"ב.

שנז) לדון בדיני חרמים אם הם לה' לבדק הבית או סתמם לכהן עם פרטי דיניהם שנא' אך כל חרם אשר יחרם לה' וגו'. שורש זו לפי שבישראל בחר האל מכל העמים לעבודתו ולהכיר שמו. והם אינם תחת ממשלת המזלות כי אם תחת יד הקב"ה. מבלי אמצעות מלאך ומזל. כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ובכל עת אשר ישראל מחזיקים תורתו ומתימרים בעבודתו לא תנוח בהם רק טובה ושפע ברכה ורוח נדיבה וטהורה תסמכם. וההיפך על אויביהם ועל שונאיהם. ועל כן כי יקצר רוח האדם ויוציא מפיו לשון קללה וחרם על ממונו וקרקעותיו שהם תחת הברכה הודיעו הכתוב שאי אפשר לו להוציאו מרשות המבורך לרשות אחר לפי שכל אשר לישראל הם חלק הש"י ומה שקנה עבד קנה רבו ואחר שידענו כי כונת המחרים להוציא דבר מרשותו ראוי להשלים חפצו אבל ישוב לרשות אדוניו ויהי' קודש:

ערכין כ"ח תמורה ה' סהי"ד ה' ערכין פ"ו סה"מ ל"ת ק"י קי"א סמ"ג לאוין רנ"א רנ"ב.

שנח) שלא ימכרו שדות וקרקעות ומטלטלין שהחרימו אותן הבעלי' אלא יתננו לכהנים שבאותו משמר שנא' לא ימכר:

שנט) שלא יגאלו שדות וקרקעות ומטלטלין המוחרמים שאין להם פדיון אלא נותנים לכהנים שנא' ולא יגאל:

בכורות פרק ט' ר"ה ד' ב' סהי"ד ה' בכורות פ"ו ז' סה"מ מ"ע ע"ח סמ"ג עשין רי"ב.

שס) לעשר כל הבהמות הטהורות שהם בקר וצאן ועזים הנולדים בעדרינו בכל שנה ושנה ולהביא המעשר לירושלם ולאכלו שם אחר הקרבת החלב והדם במזבח שנא' וכל מעשר בקר וצאן וגו' העשירי יהי' קדש לה' ושורש זו כי חפץ הקב"ה למען צדקו שנהי' כולנו עוסקים בתורה למען נדע לקנות שלמות הנפש ורוב בני אדם נמשכים אחר החומר ולא יתנו נפשם בעמל התורה ובעסקה תמיד וזה ג"כ הוא בטבע האדם שנמשך לקבוע דירתו במקום שממונו שם ע"כ סבב הקב"ה בתבונתו לטובתינו ליתן לנו מקום לעסק התורה בהעלותינו מעשר בקר וצאן שנה שנה לירושלם ששם מקום התורה שם הם הסנהדרין יודעי דת ומביני מדע ושם ילך הבעל ממון ללמוד תורה או ישלח אחד מבניו שם שילמוד. ומתוך כך יהי' בכל בית ובית של ישראל איש חכם יודע התורה. וישפיע מחכמתו ומתורתו על כל בית אביו ובכן תמלא הארץ דעה את ד' ויזכו למ"ש ונתתי משכני בתוככם והייתם לי לעם ואני אהי' לכם לאלהים:

תוכן העניינים

פועל צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה