פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
יום י"ז בחודש
(שכא שכג) ביצה ח' מכות כ"א סהי"ד ה' יו"ט פ"א סה"מ מ"ע קס"ז לית שכ"ח סמ"ג עשין ל"ח לאוין ע"ה או"ח סי' תצ"ה.
שכא) לשבות ממלאכת עבודה ביום שמיני עצרת שנא' ביום השמיני מקרא קודש יהי' לכם:
סהי"ד ה' תמידין פ"י סה"מ מ"ע נ"א סמ"ג עשין ר"ו.
שכב) להקריב קרבן מוסף ביום שמיני חג העצרת שנא והקרבתם אשה לה':
שכג) שלא לעשות מלאכת עבודה ביום שמיני חג העצרת שנא' כל מלאכת עבודה לא תעשו. (מלקות):
סוכה פ"ג ד' סהי"ד ה' לולב פ"ז ח' סה"מ מ"ע קס"ט סמ"ג עשין מ"ד או"ח סי' תרנ"א סמ"ק סי' קצ"ג.
שכד) ליטול לולב א' ואתרוג ושני בדי ערבה וג' בדי הדס כשר שנא' ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו':
סוכה פרק ב' סהי"ד ה' סוכה פ"ו סה"מ מ"ע קס"ח סמ"ג עשין מ"ג או"ח סימן תרכ"ה סמ"ק סי' צ"ג.
שכה) לישב בסוכה ז' ימים בימי החג שנא' בסכת תשבו שבעת ימים למען נזכור הניסים של יציאת מצרים שעשה הקב"ה לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים שסככם בענני כבוד שלא יזיק להם השמש ביום וקרח בלילה:
שביעית מ"ק ג' סהי"ד ה' שמיטה פ"א ד' סה"מ ל"ת ר"כ רכ"א רכ"ב רכ"ג סמ"ג לאוין רס"ו רס"ז רס"ח רס"ט.
שכו) שלא לעבוד את האדמה בשנה שביעית שנא' ובשנה השביעית שדך לא תזרע (מלקות):
שכז) שלא לעבוד עבודה גם באילנות בשני שביעית שנא' וכרמך לא תזמור (מלקות):
שכח) שלא לקצור מה שהצמיחה הארץ מעצמה בשנה השביעית כמו שנקצור בכל שנה בהכנה ותיקון שנא' את ספיח קצירך לא תקצור. (מלקות) אבל באכילה מותר דרך הפקר בלי הכנה:
שכט) שלא ללקט מה שיצמחו האילנות מן הפירות בשנה השביעית כמו שנבצור פירותיהן בכל שנה שנא' ואת ענבי נזירך לא תבצור (מלקות) ובאכילה מותר דרך הפקר כנ"ל:
ר"ה ט' כ"ו ל' קדושין ל"ח ערכין י"ב ל"ב סהי"ד ה' שמיטה פ"י סה"מ מ"ע קל"ז ק"מ סמ"ג עשין ק"נ קנ"א.
של) להיות הב"ד הגדול של סנהדרין מינין שנה שנה מהחמשים שנה ושבוע שבוע שנים עד שנת היובל כמו שאנו מונין ימי ספירת העומר שנא' וספרת לך שבע שבתות שנים וגו' שבע פעמים:
שלא) לתקוע בשופר בעשרה בתשרי משנת החמשים שנה שנא' והעברתם שופר תרועה ביוה"כ וגו' לפרסם החירות של העבדים וכל הקרקעות חוזרות לבעליהן ולשביתת הארץ:
ר"ה ה' ך"ד סהי"ד ה' שמיטה פ"י סה"מ מ"ע קל"ו סמ"ג עשין קנ"ב.
שלב) לקדש שנת החמשים בביטול עבודת האדמה ואת האלנות בשנת יובל שנא' וקדשתם את שנת החמשים כמו בשנת השמיטה. (מלקות):
ספר' פ' בהר ופ' ראה ערכין ך"ח סהי"ד ה' שמיטה פ"י סה"מ ל"ת רך"ד רך"ה רך"ו סמ"ג לאוין רע"ב רע"ג רע"ד.
שלג) שלא לעבוד אדמה ואילן ביובל שנא' לא תזרעו:
שלד) שלא ללקוט ולקצור ספיחי תבואות שנת היובל שנא' ולא תקצרו את ספיחי' (מלקות):
שלה) שלא לקבוץ פירות האילנות בשנת היובל כמו בשאר השנים שנא' ולא תבצרו את נזירי' (מלקות):
קדושין ך"ה ב"מ פרק ד' ח' ט' ב"ב פרק ג' ד' ה' ו' ז' סהי"ד ה מכירה י"א פרקים סה"מ מ"ע רמ"ה סמ"ג עשין פ"ב חו"מ סי' קפ"ט עד סי' רכ"ו.
שלו) לדון בדין מקח וממכר שנא' וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו':
ב"מ מ"ט עד נ"ט סהי"ד ה' מכירה פי"ב סה"מ ל"ת ר"נ סמ"ג לאוין ק"ע חו"מ סי' רך"ז סמ"ק סי' רע"א.
שלז) שלא להונות שום אחד מישראל במקח וממכר שנא' אל תונו איש את אחיו (ואין לוקין עליו שניתן להשבון):
ב"מ י"ח סהי"ד ה' מכירה פי"ד סה"מ ל"ת רנ"א סמ"ג לאוין קע"א חו"מ סי' רך"ח סמ"ק סי' קך"ב.
שלח) שלא להונות שום א' מישראל בדברים שנא' ולא תונו איש את עמיתו (ואין לוקין עליו שאין בו מעשה) אונאות דברים. שלא נאמר לחבירנו דברים שיכאיבוהו ושיצערוהו ואין בו כח להעזר מהם כדי לתת שלום בין הבריות כי גדול השלום שהברכה מצוי בו תמיד וקשה המחלוקת כי כמה תקלות וקללות תלויות בו רחמנא לישזבן:
ב"מ ע"ט סהי"ד ה' שמיטה פי"א סה"מ ל"ת רך"ז ורמב"ן שם סמ"ג לאוין רע"ה
שלט) שלא למכור שדה בא"י לצמיתות שנא' והארץ לא תמכר לצמיתות (גם זו כנ"ל ולדעת הרמב"ם אם עשו מעשה לוקין):
ערכין פרק ז' ח' ט' ב"מ ע"ט סהי"ד ה' שמיטה פי"א סה"מ מ"ע קל"ח סמ"ג עשין קנ"ג.
שמ) להשיב בשנת היובל לבעלים הראשונים כל אשר בשם קרקע יתכנה בלא כסף ובלא מחיר שנא' ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ: