פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
יום ח' בחודש
חולין ד' פ"ג סוף זבחים פסחים ל"ד פ"א סוף תמורה סהי"ד ה' פסולי המוק' פי"ח י"ט סה"מ ל"ת ק"ך מ"ע צ"א סמ"ג לאוין של"ו עשין ר"ז.
קמב) שלא להותיר מקרבן התודה עד ממחרת יום זביחתו שנא' ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר:
קמג) לשרוף הנותר שנא' והנותר מבשר הזבח באש ישרף. כדי להגדיל ענין הקרבן כמו שאמרנו צוה לשורפו מיד לבל יקוץ אדם בו או בריחו:
זבחים פרק א' ב' ריש כריתות סהי"ד ה' פסילי מוקדשים מפ' י"ג עד פי"ח סה"מ ל"ת קל"ב סמ"ג לאוין של"ז.
קמד) שלא לאכול פיגול שנא' לא יחשב לו פיגול יהי' (מזיד כרת, ובשוגג חטאת). שלא לאכול קרבן שחשב עליו הכהן מחשבה פסולה בשעת זביחה או הקרבה ושרשו כי ענין הקרבן הוא להכשיר המחשבה המקריבו ולפסול מחשבתו הרעה אשר הי' עליו בשעת העבירה ע"כ צריך שיהי' נקרב ג"כ במחשבה טהורה:
פסחים ך"ד סהי"ד ה' פסולי מוקדשים פי"ח סה"מ ל"ת ק"ל סמ"ג לאוין של"ח.
קמה) שלא לאכול בשר הקדשים שנטמא שנא' והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל. (מלקות):
שבת ך"ה פסחים פ"ב סהי"ד ה' פסוה"מ פי"ט וה' ק"פ פ"ד וה' תרומה פי"ב סה"מ מ"ע צ' סמ"ג עשין ר"ח.
קמו) לשרוף קדשים שנטמאו שנא' באש ישרף:
חולין בכמה מקומות כריתות פרק א' ג' סהי"ד ה' מאכלות פ"ז סה"מ ל"ת קפ"ה סמ"ג לאוין קל"ח יו"ד סי' ס"ד סמ"ק סי' ר"ד.
קמז) שלא לאכול חלב בהמה טהורה שנא' כל חלב שור וכבש ועז לא תאכלו. (מזיד כרת, בשוגג חטאת):
חולין בכ"מ כריתות פרק א' ג' סהי"ד ה' מאכלות פ"ז סה"מ ל"ת קפ"ה סמ"ג לאוין קל"ח יו"ד סי' ס"ד סמ"ק סי' ר"ד.
קמח) שלא לאכול דם בהמה חי' ועוף שנא' וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה (מזיד כרת, שוגג חטאת). מחסדי האל ית"ש הגדולים הרחיק מאתנו מ"א:
תענית י"ז סנהדרין ך"ב פ"ג סהי"ד ה' ביאת מקדש פ"א סה"מ ל"ת קס"ג ורמב"ן שם ובל"ת ע"ג סמ"ג לאוין ש"א.
קמט) שלא יכנסו הכהנים למקדש פרועי ראש דהיינו מגודלי שער כאבלים שנא' ראשיכם אל תפרעו. מלקוח). כי אין לבא לבית המלכות רק בדרך שמחה וגדולה וגדל פרע הוא ל' יום:
סנהדרין פ"ג סהי"ד ה' ביאת מקדש פ"א סה"מ ל"ת קס"ו ורמב"ן שם סמ"ג לאוין ש"ב.
קנ) שלא יכנסו שם הכהנים קרועי בגדים שנא' ובגדיכם לא תפרומו. (מלקות על הכניסה ומיתה בידי שמים על העבודה):
סנהדרין י"ח הוריות י"ב זבחים ט"ו סהי"ד ה' ביאת מקדש פ"ב סה"מ ל"ת קס"ה ורמב"ן שורש ה' ועיין סמ"ג לאוין ש"ג.
קנא) שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת העבודה שנא' ומפתח אהל מועד לא תצאו. (מלקות):
זבחים י"ז סנהדרין ך"ב פ"ג כריתות י"ג כתובות ד' י' ערובין ס"ד סהי"ד ה' ביאת מקדש פ"א סה"מ ל"ת ע"ג ורמב"ן שם סמ"ג לאוין ש' יו"ד סי' רמ"ב בהג"ה חו"מ סי' ז'.
קנב) שלא להכנס למקדש כשהוא שתוי יין ולא שאר דברים המשכרים שנא' יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אוהל מועד. (מלקות, ואם עבד מיתה בידי שמים). כי אין ראוי להתעסק בדברים יקרים כמו עניני המקדש ודברי תורה רק בדעה מיושבת ומכוון במעשיו והוא פשוט:
חולין נ"ט ק"ב ע"ז ד' ה' בכורות ד' ו' כתובות ס' סהי"ד ה' מאכלות פ"א ב' ג' סה"מ מ"ע קמ"ט ורמב"ן בשורש ו' מל"ת קע"ב סמ"ג עשין נ"ט לאוין קכ"ז יו"ד סי' פ' פ"א קט"ו סמ"ק סי' ר' ר"י רך"ג.
קנג) לבדוק סימני בהמה וחי' כשנרצה לאוכלם שיהי' מעלה גרה ושוסעת שסע שנא' זאת החי' אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל וגו' אותה תאכלו:
קנד) שלא לאכול בהמה טמאה וחי' טמאה שנא' אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל וגו'. מלקות:
חולין ס"ה סהי"ד ה' מאכלות פ"א סה"מ מ"ע קנ"ב ורמב"ן בשורש ו' מל"ת קע"ג סמ"ג עשין ס"ב לאוין קכ"ט יו"ד סי' פ"ג סמ"ק סי' רי"א.
קנה) לבדוק סימני הדגים כשנרצה לאוכלם שיהי' להם סנפיר וקשקשת שנא' את זה תאכלו מכל אשר במים וגו':
קנו) שלא לאכול דג טמא שנא' ושקץ יהי' לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו (מלקות):
חולין פרק ג' סהי"ד ה' מאכלות פ"ב סה"מ ל"ח קע"ד סמ"ג לאוי קכ"ח יו"ד סי' פ"ב סמ"ק סי' ר"ז.
קנז) שלא לאכול עוף טמא שנא' ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו כי שקץ הם:
חולין ד' ס"ה סהי"ד ה' מאכלות פ"א סה"מ מ"ע קנ"א ורמב"ן בשורש ו' סמ"ג עשין ס"א יו"ד סי' פ"ה סמ"ק סי' ח'.
קנח) לבדוק בסימני חגבים כשנרצה לאוכלן שיהי' להם כרעים ממעל לרגליו שנא' אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע אשר לו כרעים ממעל לרגליו:
חולין ק"ב סהי"ד ה' שאר אבות הטומאה פ"ד סה"מ מ"ע צ"ז ורמב"ן משיג במ"ע צ"ו סמ"ג עשין רמ"ה.
קנט) להיות השמונה שרצים הכתובים בתורה טמאים ומטמאים שנא' וזה לכם הטמא בשרץ השורץ טל הארץ החולד וגו':
חולין קך"א עוקצין פ"ג סהי"ד ה' טומאת אוכלין פ"א סה"מ מ"ע צ"ח ורמב"ן במ"ע צ"ו סמ"ג עשין רמ"ו.
קס) להיות כל האוכלין אחרי שנתלשו ובא עליהן מים או כל דבר הנקרא משקה מכשיר זרעים לטומאה שנא' מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא ציוה אותנו בשמירת טומאת אוכלים ומשקין להתנהג בהם עפ"י התורה הקדושה: