אור ברסלב
פועל צדק יום ז' בחודש

פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

יום ז' בחודש

יום ו' בחודש

ריש כריתות ופ"ג שבת ס"ח ע"ש בתו' ד"ה אבל תינוק ובד' ע"ג הוריות סהי"ד ה' שגגות פ"א ו' ז' ט"ו סה"מ מ"ע ס"ט סמ"ג עשין רי"ג.

קכא) להביא היחיד קרבן קבוע על שגגת חיוב כרת שנא' ואם נפש אחת תחטא בשגגה וגו' והביא את קרבנו. חטאת קבועה שהיא לעולם קרבן בהמה ולא עולה ויורד לפי עושר או לפי עניות:

ב"ק ד' נ"ה שבועות פ"ד סנהדרין ל"ז סהי"ד ה' עדות פ"א וה' שבועות פ"א ופ"ט וה' שגגות פ"י סה"מ מ"ע קע"ח סמ"ג עשין ק"ח חו"מ סי' ך"ה סמ"ק סי' רל"ח.

קכב) להעיד כל מי שיודע עדות לחבירו בב"ד שנא' ואם לא יגיד ונשא עונו:

קכג) להביא קרבן על עבירות ידועות כל אחד כפי אשר תשיג ידו שנא' והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא וגו'. וזהו קרבן עולה ויורד:

שבועות פרק ב' כריתות ד' י' ך"ו סהי"ד ה' שגגות פ"י סה"מ מ"ע ע"ב סמ"ג עשין רט"ו.

קכד) שלא להבדיל חטאת העוף שנא' ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל. (מלקות) יש רמז במליקה ביונים והוא ממול עורף מפני שנמשלו ישראל ליונים שנא' יונתי בחגוי הסלע ושלא נהי' קשה עורף.

מנחות נ"ט סהי"ד ה' מעשה הקרבנות פי"ב סה"מ ל"ת ק"ב ק"ג סמ"ג לאוין שכ"ח שכ"ט.

קכה) שלא יתן שמן במנחת חוטא שנא' לא ישים עלי' שמן (מלקות). שלא ישים שמן במנחת חוטא עני. וטעמו שהשמן הוא דבר חשוב ורומז למעלה ולגדולה כי בו מחנכים כהונה ומלכות ועוד כי השמן בטבע הוא צף למעלה על כל משקים אם עתה מערבו. ע"כ לא ינתן במנחת חוטא הצריך להראות בעצמו דאגה ושפלות על שבא עבירה לידו:

קכו) שלא יתן לבונה במנחת חוטא. שנא' ולא יתן עלי' לבונה. (מלקות). ג"כ במנחת עני מדבר הכתוב כי הש"י אינו מטריח שום ברי' למעלה מיכולתו ומפני זה לא חייבו רק מעט קמח בלי שמן ובלי לבונה ומעט קמח אפי' בדלי דלות הוא בנמצא:

ב"ק קי"א מעילה י"ח תרומות פרק י' סהי"ד ה' מעילה פרק א' וה' תרומה פרק ו' סה"מ מ"ע קי"ח סמ"ג עשין ר"י.

קכז) להוסיף החוטא במעילה מן הקדש חומש על הקרן ויחזירנו שנא' ואת חמישותו יוסף עליו ליתן יראה ואימה טל כל אדם שלא להתקרב לעניני הקדש:

כריתות פרק ד' סהי"ד ה' שגגות פ"ח ופ"ג סה"מ מ"ע ע' סמ"ג טשין רי"ד.

קכח) להביא היחיד אשם על עון אם נסתפק לו אם חטא אם לא חטא בחטאים שחייבין על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת שנא' והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם. זהו אשם תלוי ונתחייב בו כדי שיהי' זהיר וזריז וירא חטא. ויעיין היטב בכל מעשיו לבל יכשל בדבר עבירה מתון מתון וכו':

ב"ק צ"ד ק"ג ק"ט סהי"ד ה' גזילה פ"א ח' סה"מ מ"ע קצ"ד סמ"ג עשין ע"ג חו"מ סי' ש"ס שס"ו שס"ז סמ"ק סי' רמ"ו.

קכט) להשיב את הגזילה שנא' והשיב את הגזילה אשר גזל. ומלבד זה צריך קרבן לכפרה:

הוריות ד' ט' כריתות ד' ט' זבחים נ"ד סהי"ד ה' שגגות פ"ט וה' מעילה פ"א וה' גזילה פ"ו סה"מ מ"ע ע"א סמ"ג עשין רט"ו.

קל) להקריב קרבן על עבירות ידועות השוגג במעילה או בגזילה או בשפחה חרופה או כופר בפקדון ונשבע על שקר שנא' ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן. זהו אשם ודאי:

פסחים ך"ו יומא ך' ך"ב תמיד פרק א' סהי"ד ה' תמידין פרק ב' סה"מ מ"ע ל' סמ"ג עשין קצ"ב.

קלא) להרים את הדשן מעל המזבח שנא' והרים את הדשן מעל המזבח. כדי להגדיל כבוד הבית שהוא נוי להמזבח לפנות ממנו הדשן ומהר"ם ז"ל רמז אחר שקיבל החוטא עונשיו ובשר אדם נעשה דשן צריך להסיר חרפתו ולשכח שלא יאמרו זכור מעשיך הראשונים:

יומא ך"א ך"ו תמיד פרק ב' סהי"ד ה' תמידין פ"ב סה"מ מ"ע ך"ט סמ"ג עשין קצ"א.

קלב) להדליק אש על המזבח תמיד שנא' והאש על המזבח תוקד בו. רמזו שהאש הוא היסוד הראש מארבע יסודות באדם. וכענין שכתבנו בלחם הפנים שהאדם מתברך לפי מעשיו שהוא עוסק בהם לרצון בוראו מצינו לומר גם בזה שהוצרכה הברכה בו שיהי' האדם יתברך שלא יהי' פחות ולא יותר מדאי רק שיהי' תוקד בו תמיד לעבודת הבורא ולתורתו ולמצותיו:

זבחים צ"ד יומא מ"ו סהי"ד ה' תמידין פרק ב' סה"מ ל"ת פ"א סמ"ג לאוין של"ד.

קלג) שלא לכבות האש מעל המזבח שנא' לא תכבה, (מלקות). כמו שכתבנו למעלה במצות עשה דאש תוקד. ושורש זו. הצוואה באש להבעירה ושלא לכבותה אחד הוא ואין צורך לחזרו:

זבחים נ"ג ע"ב סהי"ד ה' מעשה הקרבנות פ"י סה"מ מ"ע פ"ח סמ"ג עשין קפ"ה.

קלד) לאכול הכהנים שיירי מנחות שנא' והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו. שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי הש"י בעצמם:

זבחים ל"ו מנחות נ"ה נ"ו סהי"ד ה' מעשה הקרבנות פי"ב סה"מ ל"ת קפ"ד סמ"ג לאוין ש"ל.

קלה) שלא לעשות שיורי מנחות חמץ שנא' לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי. (מלקות):

מנחות ד' נ' סהי"ד ה' תמידין פ"ג ופי"ג ממע"ק סה"מ מ"ע מ' סמ"ג עשין קצ"ה.

קלו) להקריב כהן גדול מנחה בכל יום שנא' זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה'. זהו קרבן מנחת חביתין כי ראוי הוא ומוטל על הכהן גדול להקריב מנחה בכל יום פעמים בבוקר ובין הערבים לפי שהוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים כי ע"י תפלותיו ומעשה קרבנותיו מתפשרין הם. לכן ראוי לאיש כזה להיות לו קרבן מיוחד תמיד:

סוטה נ"ג מנחות ע"ב מכות י"ח סהי"ד ה' מעשה קרבנות פי"ב סה"מ ל"ת קל"ח סמ"ג לאוין שך"ב.

קלז) שלא תאכל מנחת כהן שנא' וכל מנחת כהן כליל תהי' לא תאכל. (מלקות). שורש הדין הוא כי כוונת הקרבן הוא לעורר לב המקריב ואם יאכל אותו הכהן והוא מנחתו לא יתעורר לבו לפי שיהי' דומה בעיניו כאופה פת לצרכם ואוכלו או שיאכלו חביריו הכהנים לכן ציוה שתהי' כליל לא תאכל לשום אדם:

זבחים ד' נ"ג סהי"ד ה' מעשה קרבנות פ"א ה' ז' ח' סה"מ מ"ע ס"ד ורמב"ן בשורש י"ב סמ"ג עשין קפ"א.

קלח) לעשות מעשה החטאת כמשפטה שנא' זאת תורת החטאת:

זבחים פ"ב פסחים פ"ג סהי"ד ה' מעשה קרבנות פי"א וה' פה"מ פ"ב סה"מ ל"ת קל"ט סמ"ג לאוין שך"ד.

קלט) שלא יאכל מבשר חטאת הנעשות ההזאות בבפנים שנא' וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש ישרף. (מלקות):

זבחים פרק ה' סהי"ד ה' מעשה קרבנות פ"ט סה"מ מ"ע ס"ה ורמב"ן בשורש י"ב סמ"ג עשין קפ"ב.

קמ) לעשות מעשה האשם שנא' וזאת תורת האשם קודש קדשים הוא:

זבחים נ"ה סהי"ד ה' מעשה קרבנות פ"ט סה"מ מ"ע ס"ו ורמב"ן בשורש י"ב סמ"ג עשין קפ"ג.

קמא) לעשות זבח השלמים כמשפטו שנא' וזאת תורת השלמים:

תוכן העניינים

פועל צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה