אור ברסלב
פועל צדק יום ה' בחודש

פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

יום ה' בחודש

יום ד' בחודש

מכילתא סהי"ד ה' סנהדרין פ"כ סה"מ ל"ת רע"ח סמ"ג לאוין ר"ה ר"ו חו"מ סי' י"ז.

פא) שלא להטות הדין על בעל עבירה שנא' לא תטה משפט אביונך בריבו. שורש זו. להשוית הדין אמת ודבר מושכל הוא. פי' אביון במצות. ואל תאמר בלבבך מפני שהוא רשע מצוה להטות דינו. רק תתאמץ:

סנהדרין ל"ז סהי"ד ה' סנהדרין פ"ך סה"מ ל"ת ר"צ ורמב"ן שם. סמ"ג לאוין ר' ואומדנא דדיני ממונות סהי"ד שם פכ"ד חו"מ סי' ט"ו.

פב) שלא לחתוך הדין באומד הדעת אפי' ראוהו רודף ובידו חרב ובה דם. וההרוג מפרפר עד שיראו עדים גוף הדבר שנא' ונקי וצדיק אל תהרוג. שורש זו. שלא לחתוך הדין באומד הדעת להרגו אפילו ראוהו רודף ובידו חרב ובה דם עד שיהי' עדים מבוררים:

כתובות ק"ה סהי"ד ה' סנהדרין פך"ג סה"מ ל"ת רע"ד סמ"ג לאוין ר"מ חו"מ סי' ט' סמ"ק סי' ר"ל.

פג) שלא ליקח שוחד שנא' ושוחד לא תקח. שורש זו. שאסור ליקח שוחד אפי' לדון דין לאמתו כדי להסיר מבינינו ההרגל הרע. אולי חלילה יבא מתוך כך לדין בלקיחת שוחד דיני שקר. ודבר ברור הוא ולזה אין צריך מופת:

שביעית סהי"ד ה' שמיטה פ"ד סה"מ מ"ע קל"ד סמ"ג עשין קמ"ח.

פד) להשמיט בשנה השביעית מה שתוציא הארץ שנא' והשביעית תשמטנה ונטשתה. שורש זו. לקבוע בלבנו אמונה חזקה בהש"י כמו ששבת ביום השביעי מבריאת עולם. כך ציוה עלינו לשבות בשנה השביעית ולהאמין שהארץ המוציאה התבואות והפירות בכל שנה לא בכחה ובסגולתה רק בכח אדון האדונים ב"ה. וכשהוא חפץ ומצוה עלינו להפקירם מלבד השביתה ובזה יש עוד תועלת להאדם לקנות מדות הוותרנות. כי אין נדיב כהנותן מבלי תקוה להגמול ועוד תועלת כי בזה קונה אדם לעצמו מדת הבטחון בש"י ב"ה:

שבת נ"א קנ"ד ב"ק י"ד ע"ז ד' י"ד יבמות מ"ח כריתות פ"א סהי"ד ה' שבת פ"א כ' סה"מ מ"ע קנ"ד סמ"ג עשין ל' או"ח ה' שבת סי' רמ"ו ש"ה.

פה) לשבות בשבת שנא' וביום השביעי תשבות. נכפלה מצות שבת קודש י"ב פעמים בתורה:

סנהדרין ס"ג סהי"ד ה' ע"ז פ"ה סה"מ ל"ת י"ד וע"ש ל"ת כ"ו סמ"ג לאוין ל"ב יו"ד סי' קמ"ז.

פו) שלא לישבע בשם ע"ז שנא' ושם אלהים אחרים לא תזכירו להרחיק כל ענין ע"ז אפי' בדיבור:

סנהדרין נ' ס"ג סהי"ד ה' ע"ז פ"ד סה"מ ל"ת ט"ו סמ"ג לאוין ך"ג סמ"ק סי' קי"ט.

פז) שלא להדיח אחר ע"ז שנא' לא ישמע על פיך (מלקות):

חגיגה ד' י' סהי"ד ה' חגיגה פ"א סה"מ מ"ע נ"ב סמ"ג עשין רכ"ז.

פח) לחוג בשלש רגלים בשנה שנא' שלש רגלים תחוג לי בשנה. מצות עליית רגלים:

פסחים ס"ג סהי"ד ה' ק"פ פ"א סה"מ ל"ת קט"ו סמ"ג לאוין שמ"ז.

פט) שלא לשחוט הפסח ועדיין חמץ קיים שנא' לא תשחוט על חמץ ודם זבחי. ואם הניח החמץ ברשותו מדעתו ושחט (לוקה):

פסחים נ"ט סהי"ד ה' ק"פ פ"א סה"מ ל"ת קט"ז סמ"ג לאוין שמ"ח.

צ) שלא להלין אמורי הפסח שנא' ולא ילין חלב חגי עד בקר:

תרומות פי"א ב"ב ד' ך"ו מס' בכורים סהי"ד ה' בכורים בד' פרקים סה"מ מ"ע קך"ה סמ"ג עשין קל"ט.

צא) להביא ביכורים לבית הבחירה שנא' ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. שורש זו. להעלות דבר ה' על ראש שמחתינו ונדע ונזכור שמאתו ית' יגיע לנו כל הברכות בעולם והכל שלו ית'. ע"כ העיקר מצות בכורים מז' מינים שנשתבחה א"י חטה שעורה גפן תאנה ורמון זתים ותמרים. הסמוכים לירושלים מביאים והרחוקים הי' מייבשין. והקב"ה ציוה אותנו להביא להכהנים משרתי ביתו ראשית הפרי. ומתוך קבלת מלכותו ית' עלינו. והודאותינו לפניו נהי' ראוים לברכה ויתברכו פירותינו:

חולין פר' ח' פסחים ך"ד סהי"ד ה' מ"א פ"ט ל"ת קפ"ו סמ"ג לאוין ק"מ קמ"א יו"ד סי' פ"ז סמ"ק סי' קע"ו.

צב) שלא לבשל בשר וחלב שנא' לא תבשל גדי בחלב אמו. (אע"פ שלא אכלו לוקה) שלא לאכול בו"ח וגם הבישול נאסר לנו מחמת תערובתו. ולפי הדומה הוא כמו שכתבנו בענין מכשפה לא תחי' משום שיש בעולם דברים שנאסרו לנו תערובתן בסיבת הענין שאמרנו שם ואפשר שתערובת בו"ח במעשה הבישול יהי' סיבת איסורו ג"כ מן היסוד הוא:

רמב"ם בסהי"ד ה' ע"ז פ"י סה"מ ל"ת מ"ח סמ"ג לאוין מ"ז סהי"ד ה' מלכים פ"ו פר"ד בדרך מצותיך סוף חלק ב' וח"ד סי' צ"ג צ"ד.

צג) שלא לכרות ברית עם אחד משבעה עממין שנא' לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. שורש זו. לעקור ע"ז וכל משמשי' מן העולם ואלו הז' עממין היו עיקר ע"ז ויסודה הראשון וע"כ נעקרו מארצנו:

ע"ז ד' ך' ד"א סהי"ד ה' ע"ז פ"י סה"מ ל"ת נ"א סמ"ג לאוין מ"ט יו"ד סי' קנ"א.

צד) שלא להושיב עע"ז בארץ ישראל שנא' לא ישבו בארצך:

סנהדרין פ' מס' מדות סהי"ד ה' ב' הבחירה פ"א סה"מ מ"ע ך' סמ"ג עשין קס"ג.

צה) לבנות בית הבחירה בכניסתם לא"י שנא' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. שרשם רבים הם מלספר כי לא מהיותו צריך לשבת בין אנשים ולבא בצל קורתם ציוה זה. כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אף כי הבית הזה אשר בנו בני אדם חלילה. רק דרך הפשטיות ציוה אותנו לטובתינו בנין הבית לעשות בו התפלות וקרבנות כדי להכין הלבבות לדביקות ולעבודתו יתעלה. ויתר פשטיו וטעמיו עיין בספר החינוך באריכות:

יומא ע"ב סהי"ד ה' כלי המקדש פ"ב סה"מ ל"ת פ"ו סמ"ג לאוין רצ"ו.

צו) שלא יצאו בדי הארון בשאת אותם שנא' בטבעות הארון יהי' הבדים לא יסורו ממנו. הרב בעלי כלי חמדה רמז הבדים ומצוה שלא יסורו לתומכי לומדי תורה אשר מונח בארון שהמה בדמות הבדים הנושאים. והכוונה הנותן מכספו ללומדי תורה אז הוא שותף ללמד תורה והרי שניהם כאחד נחשבו. ומדות הארון הי' לחצאין רמז שצריך האדם שיחזיק עצמו לעולם שאינו שלם בחכמה ומזה יומשכו לו ב' תועליות השפלות והשקידה למלאות חסרונו ואולי יש ת"ח ויאמר בלבו הן אני עץ שפל בעולם. אל יתייאש מן הרחמים וידע נאמנה שעתיד הקב"ה לעטרו בעוה"ב ומרומז זה מועשית לו זר זהב כמ"ש חכז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ומה שכתב פורשי כנפים למעלה. שיהי' הלימוד לש"ש ולא לקנטר ח"ו ופניהם איש אל אחיו שיהי' שלוה ביניהם:

מנחות צ"ו סהי"ד ה' תמידין פ"ה ופ"ד סה"מ מ"ע ך"ז סמ"ג עשין קצ"ו.

צז) להסדיר הכהנים לחם הפנים ולבונה זכה לפני ה' בכל שבת שנא' ונתת על השלחן לחם הפנים לפני תמיד. שורש זו. שציונו האל ב"ה מצות תמידות בלחם לפי שבו יחי' האדם ע"כ צריך אליו להיות בו הברכה מצוי' תמיד ומתוך עסקינו בו לקיים מצות הש"י יהי' הרצון והברכה חלים עלינו ויתברך במעיו של אדם:

יומא י"ד ל"ג מנחות פ"ח פ"ט תמיד פר' ו' סהי"ד ה' תמידין פ"ג סה"מ מ"ע ך"ה סמ"ג עשין קצ"ג.

צח) לערוך הכהנים נרות המנורה לפני ה' באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו. שורש זו. שציונו הש"י להיות נר דלוק בביהמ"ק להגדלת הבית ולכבוד ולתפארת בעיני הרואים כדי שיכניס האדם בלבו כשיראהו מורא וענוה והמצוה בהם ע"י משרתי ביתו הכהנים:

יומא כ"ה זבחים ט"ו י"ט סהי"ד ה' כלי המקדש פ"י סה"מ מ"ע ל"ג סמ"ג עשין קע"ג.

צט) ללבוש בגדי כהונה לעבודה שנא' ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך ולבניו. שורש זו. שראוי לאדם העובד. להתלבש בבגדים מיוחדים בשעת העבודה כדי שאם יסתכל בגופו ובמלבושיו יהי' נזכר ומתעורר בלבו לפני מי הוא עובד ועכשיו בגלות החל הזה הטלית והתפלין הם בגדי עבודה לנו ע"כ ראוי להתעטף בהם רוב גופו ושלא להסיח דעתו ושלא לדבר בהם דברים בטלים חלילה. ואפשר אשר תקנו לבישת הקיטל בימים הקדושים ג"כ מטעם ההוא שהוא מיוחד לעבודת הש"י:

יומא ע"ב סהי"ד ה' כלי המקדש פרק ט' סה"מ ל"ת פ"ז פ"ח ורמב"ן שורש ה' סמ"ג לאוין רצ"ח רצ"ט.

ק) שלא יזח החשן מעל האפוד (מלקות). רצה הש"י לטובתינו לזכותינו בגדולת הביהמ"ק להיות כל כליו וכל מלבושי משרתיו מכוון ונכון ושלם בתכלית השלימות שלא יחסר שום נוי מכל הדברים כי זה הוא כבוד הבית:

תוכן העניינים

פועל צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה