אור ברסלב
פועל צדק יום ג' בחודש

פועל צדק· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

יום ג' בחודש

יום ב' בחודש

סהי"ד ה' בית הבחירה פ"א סה"מ ל"ת פ' סמ"ג לאוין רצ"א.

מא) שלא לעלות במעלות על המזבח כדי שלא תתגלה ערות העולה שנא' ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו. (מלקות). שלא יעשה מדריגות כדי שיעלה. שלא ינהוג שום קלות ראש:

קדושין י"ד סהי"ד ה' עבדים פ"א עד פ"ב סה"מ מ"ע רל"ב סמ"ג עשין פ"ג.

מב) לדון בדין עבד עברי בכל הלכותיו שנא' כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם. שורש זו. שבחר בנו האל ית"ש. עם קדוש מעוטר במדות טובות ומועילות ע"כ הזהרנו לרחם על אשר הוא תחת ידינו ולגמול חסד עמו ככתוב בפרשה:

קדושין י"ח סהי"ד ה' עבדים פ"ד סה"מ מ"ע רל"ג סמ"ג עשין פ"ד.

מג) לייעד אמה העברי' לו או לבנו שנא' אם רעה בעיני אדוני' אשר לא יעדה וגו' ואם לבנו ייעדנה. שורש זו. שריחם האל ית"ש. על העני' הנמכרת. ליעדה לו או לבנו. וציוה הבורא להקונה לישא אותה ולעשותה גברת. כי אל חנון ורחום הוא:

קדושין י"ט סהי"ד ה' עבדים פ"ד סה"מ מ"ע רל"ד סמ"ג עשין פ"ה.

מד) לפדות אמה העברי' אם לא רצה לייעדה שנא' והפדה. שורש זו. שיסייע האדון בפדיונה אם לא רצה לייעדה. ר"מ הבבלי רמז כאן על הפסוק אם רעה בעיני אדוני' אשר לא יעדה והפדה, שבן דוד בא אפילו בדור שכולו חייב זהו שאמר אם רעה בעיני אדוני' והפדה:

קדושין י"ח סהי"ד ה' עבדים פ"ד סה"מ ל"ת רס"א סמ"ג לאוין קע"ח.

מה) שלא למכור אמה העברי' שנא' לא ימשול למכרה בבגדו בה. שורש זו. שרצה האל ית"ש לזכותינו וצונו להתנהג במדת החמלה האהובה לפניו ית':

כתובות מ"ז סהי"ד ה' אישות פי"ב י"ג י"ד סה"מ ל"ת רס"ב סמ"ג לאוין פ"א אה"ע סי' ע' ע"ג ע"ו או"ח סי' ר"מ סמ"ק סי' רע"ו רע"ז.

מו) שלא למנוע מאמה העברי' ומכ"ש שאר בנות ישראל שאר והוא מזונתה כסותה כפשוטו ועונתה דרך ארץ שנא' ואם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע:

סנהדרין ד' פ"ד סהי"ד ה' ממרים פ"ה סה"מ ל"ת שי"ט סמ"ג לאוין קי"ט יו"ד סי' רמ"א.

מז) שלא להכות אב ואם. שנא' מכה אביו ואמו מות יומת (חנק) שורש זו לייסר הנבלים שהרימו יד במי שהביאם לעולם ברצון האל ית"ש. ועשה להם כמה טובות ומלך במשפט יעמיד ארץ:

סנהדרין מ"ט סהי"ד ה' סנהדרין פי"ד סה"מ מ"ע רכ"ו ורמב"ן בשורש י"ד סמ"ג עשין ק'.

מח) לדון בחנק שנא' מכה איש ומת מות יומת. שורש זו נגלה לכל כי מלך במשפט יעמיד ארץ ואלולי יראת המשפט איש את רעהו חיים בלעו. ע"כ ציונו האל ית"ש להמית הרוצח:

ב"ק ד' פ"ג סהי"ד ה' חובל ומזיק פ"א סה"מ מ"ע רל"ו סמ"ג עשין ע' חו"מ סי' א' ות"ב.

מט) לדון דיני קנסות שנא' וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו. שורש זו בכלל כל מה שבא בתורה בענין הדין אין צריך ליגע אחר טעמו של דבר כי אי אפשר לארץ בלתי המשפט:

סנהדרין מ"ט ע"ו סהי"ד ה' סנהדרין פי"ד סה"מ מ"ע רכ"ו ורמב"ן בשורש י"ד סמ"ג עשין צ"ט.

נ) להיות ב"ד הורגין בסייף שנא' נקום ינקם זה הוא המכה עבדו אפ לו כנעני ומת תחת ידו מיתתו בסייף. שורש זו. שרצה האל ית"ש לעקור מתוך עם סגולתו הקדושים רוע הלב והאכזריות וכל מי שיגביר עליו הכעס ויכה מכת מות אפי' לעבדו. מות יומת העושה כך:

ב"ק בששה פרקי הראשונים סהי"ד ה' נזקי ממון פ"א סה"מ מ"ע רל"ז סמ"ג עשין ס"ו חו"מ סי' שפ"ט עד סי' ת'.

נא) לדון דין שור שנא' וכי יגח שור איש. דבר הכתוב בהוה. וכל הבהמה וחי' ועוף שהזיקו חייבין. וכבר אמרו שכל המצות הבאות לנו על דבר המשפט. שורש אחד להן. ודבר מושכל הוא ואין צריך לחזור אותו בכל אחת ואחת:

קדושין נ"ו ב"ק מ"א סהי"ד ה' מאכלות אסורות פ"ד סה"מ ל"ת קפ"ח סמ"ג לאוין קל"ה.

נב) שלא לאכול בשר שור הנסקל שנא' ולא יאכל את בשרו (מלקות). שורש זו שנדע שכל מי שבאה תקלה על ידו ואפי' בהמה. הוא מרוחק ונמאס כדי להזהר בכל מעשינו שלא תצא תקלה מתחת ידינו לעולם:

ב"ק ד' מ"ט עד ד' נ"ג סהי"ד ה' נזקי ממון פי"ב י"ג סה"מ מ"ע רל"ח סמ"ג עשין ס"ח חו"מ סי' ת"י.

נג) לדון דיני בור. שנא' כי יפתח איש בור. מצוה לדון דינו עפ"י משפט האמור:

ב"ק פרק ז' סנהדרין ע"ב סהי"ד ה' גניבה פ"ג ופ"ט סה"מ מ"ע רל"ט סמ"ג עשין ע"א חו"מ סי' שמ"ח.

נד) לדון דיני גנב שנא' וכי יגנוב איש שור או שה. ג"כ מצוה לדון דינו כידוע:

ב"ק פרק א' ב' ג' גיטין פ"ה סהי"ד ה' נזקי ממון פ"א ג'. סה"מ מ"ע ר"מ סמ"ג עשין ס"ז חו"מ סי' ש"צ.

נה) לדון בנזקי מבעה והוא הנקרא מבעיר והוא תולדות שן שנא' כי יבעיר איש שדה או כרם ושילח את בעירה וביער בשדה אחר. שורש מצות המשפט הוא ידוע:

ב"ק ך"ב ס' סהי"ד ה' נזקי ממון פי"ד סה"מ מ"ע רמ"א סמ"ג עשין ס"ט חו"מ סי' תי"ח.

נו) לדון בנזקי האש שנא' כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה שורשה ג"כ ידוע ע"פ המשפט:

ב"ק פרק ט' ב"מ פרק ג' סהי"ד ה' שאלה ופקדון פ"ד סה"מ מ"ע רמ"ב סמ"ג עשין פ"ח חו"מ סי' רצ"א.

נז) לדון בדין שומר חנם שנא' כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגונב. ידוע משפטו:

ב"ק פרק ג' ב"מ פרק ג' ופ"ח שבועות פרק ה' סהי"ד ה' טוען ונטען סה"מ מ"ע רמ"ו סמ"ג עשין צ"ה חו"מ סי' פ"ז,

נח) לדון בדיני שומר חנם טוען ונטען שנא' על כל דבר פשע על שור על וגו':

ב"ק פרק ו' ופרק ח' ב"מ פרק ג' ופרק ח' שבועות פרק ח' סהי"ד ה' שכירות פ"א סה"מ מ"ע רמ"ג סמ"ג עשין פ"ט חו"מ סי' ש"ג.

נט) לדון בדין שומר שכר שנא' כי יתן איש אל רעהו חמור או שור וגו':

ב"מ פר' ח' שבועות פר' ח' סהי"ד ה' שאלה פ"א ו' וה' שכירות פר' א' סה"מ מ"ע רמ"ד סמ"ג עשין צ"ב חו"מ סי' רצ"ג ש"ג ש"ו.

ס) לדון דיני שואל שנא' וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר:

תוכן העניינים

פועל צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה