אור ברסלב

עשירית האיפה חלק א· רבי ירוחם יהודה ליב וולפיש

לפרשת פרה

לפורים

לפ' פרה [רנה] (טו) ברבה (פ' חוקת) איתא בשעה שעלה משה למרים שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפ' פרה האדומה, ואומר הלכה בשם אומרה ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתיים אמר לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהא מיוצאי חלצי אמר לו חייך שהוא מחלציך הה"ד ושם האחד אליעזר שם אותו המיוחד עכ"ל, ובתנחומא מוסיף עוד אמר משה לפניו רבש"ע העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה בשמו של בשר ודם, אמר לו צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה אדומה תחלה ומסיים שם כמו ברבה עיי"ש וכבר עמדו בזה כל מפרשי המדרש לבאר את החידה הסתומה הזו, דקשה למה ביקש רחמים דוקא כששמע הלכה זו שיאמר ר' אליעזר שיהא מיוצאי חלציו, ועוד מה שאמר העליונים ותחתונים שלך למאי נפ"מ הדבר כאן, וגם מה שאמר ואתה אומר הלכה בשמו של בו"ד קשה הלא פשיטא שהתורה ניתנה להתחתונים וכבר קטרגו מלאכי השרת על משה שבא לקבל התורה והשיב להם תשובה שהתורה ניתנה דוקא לבני אדם ומה זה שהתפלא משרע"ה בכאן, ואען גם אני חלקי בזה ונ"ל לפרש עפמ"ש עוד ברבה שם ריב"פ פתר קרא בפ' פרה שיש בה משבעה שבעה, שבע פרות, שבע שריפות שבע הזיות, שבע כיבוסין, שבעה טמאים, שבעה טהורים, שבעה כהנים, ואם יאמר לך אדם חסר הן אמור לו משה ואהרן בכלל שנאמר וידבר ד' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה עכ"ל, פירוש דמשה ג"כ בכלל שבעה הכהנים דמשה שמש ג"כ בז' ימי המלואים.

ובזבחים ס"ל לרב דמשה רבינו כ"ג הי' עיי"ש א"כ הוא בכלל הכהנים, ובידי משה פירש וז"ל לפי שהתורה נדרשת במ"ט פנים כנגד נו"ן שערי בינה ושער הנו"ן הוא סוד פרה אדומה ונקראת שער התעלומה ואין אתה רשאי ליכנס ולא נתגלה שער זה לשום אדם רק למשה כמש"נ לך אני מגלה ולאחרים חוקה, ומזה משמע שמשה רבינו נכנס לשער הנו"ן שהשיג טעם פרה אדומה. אבל לפי הנוסח במדרש תנחומא בזה"ל שבעולם הזה לא נגלה לשום בן אדם טעם הפרה אלא לעוה"ב ד"א דברים שלא נגלה למשה נגלו לרע"ק וחביריו דכתיב וכל יקר ראתה עינו זה רע"ק ופי' בידי משה דהוא בגמטריא רע"ק ומשה רבינו ואותיות ראשונות בגמטריא ר"ע שהשיג לראות הפנים משא"כ משרע"ה דכתיב וראית את אחורי, ושמעתי אומרים במה שאחז"ל ליהודים היתה אורה ויקר זה תפילין ומשה רבינו השיג קשר של תפילין ורע"ק התפילין עצמו, ובשמחת הרגל, להגאון רחיד"א ז"ל דכ"ל בגמטריא נו"ן שרע"ק נכנס לנו"ן שערי בינה ע"כ, ועתה א"ש שאמר העליונים והתחתונים שלך כלומר בנו"ן שערי בינה נכללים כל העולמות והשער הנו"ן נעלם מעין כל חי ואיך ישיג אותו בן אדם בשלמא כל התורה כולה שפיר אבל שער הנו"ן על זה נאמר לא יראני אדם וחי, אבל ר' אליעזר שהי' רבו של רע"ק התחיל בפרשת פרה אדומה כי השיג אותו למה שלא זכה משה רבינו לכן התפלל משה שיצא הצדיק הזה מחלציו, וכ"ת למה לא התפלל על ר' עקיבא הלא במנחות (דף כ"ט) איתא ג"כ שמצא משה רבינו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ורע"ק בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין הלכות וביקש מרבש"ע שיראה אותו ולמה לא ביקש ג"כ שיהא מיוצאי חלציו, ונראה לי לפרש דאיתא בגיטין דמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק וזה ר' עקיבא וזאת ידע משה רבינו ברוה"ק לכן לא התפלל שיהא מיוצאי חלציו, ואפי' אם נאמר דבני ברק שבגמ' לא רמזו על רע"ק אבל הדבר ברור שהוא בא מגרים ובסה"ד ראיתי שרע"ק בא מסיסרא שבא על יעל אבל ישנו בזה מדרשות חלוקות דאיתא בגמ' עה"פ ותכסהו בשמיכה שמי י"ה מעיד עלי' שלא נגע בה אותו רשע, אבל כאן יש להקשות דאיתא במכילתא (פ' בשלח) וז"ל ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבואו מכל האומות שיקבלוהו גרים אבל מעמלק לא יקבלוהו שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד לו מאיזה עם אתה ויאמר בן איש גר העמלקי אנכי נזכר דוד באותו שעה מה שנאמר למשה רבינו אם יבוא מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו ומביתו של עמלק לא יקבלוהו ויאמר אליו דוד דמך על ראשך כי פיך ענה בך, וצ"ל שעמלק בן בנו של המן גוי ולא גר ובא על בת ישראל שהולד כשר ומזה נולד אח"כ בסוף הרבה דורות (ר' עקיבא) שלמדו תורה בבני ברק וטעם הדבר נ"ל שנשמה גדולה כזאת הרבה מקטרגים למעלה לבלי לתת אותה לירד לארץ לכן הסתירה מפני המקטריגים דוגמת שמלך המשיח שבא מבנות לוט ודוד מרות ורחבעם מנעמה העמונית כנ"ל וא"ש:

[רנו] ושנבין הדבר ביותר נראה בזה לבאר דבר אחד. דהנה בעשרה מאמרות נברא העולם בראשית ג"כ מאמר חד ובראשית מתרגמינן בחכמתא שמרמז שלא הי' דבור אלא מחשבה, ופירשתי בספרי דקה מן הדקה דישנו נו"ן שערי בינה שנבראו בעולם ומ"ט נגלו לנביאים כיון שיצא הדבור מפי הקב"ה יכולים הנביאים להשיג אבל שער הנו"ן נעלם מעין כל חי, דוגמא דאמרינן לבא לפומא לא גליא א"כ שער הנו"ן לא יכול שום אדם להשיגו, אבל ר' עקיבא הי' מעולם המחשבה כמו"ש במנחות דראה משה רבינו את רע"ק בסוף ח' שורות ולא הי' יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן התורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבש"ע הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור לאחוריך חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני עכ"ל הגמרא, הרי בפירוש דרע"ק הי' מעולם המחשבה שהיא משער הנו"ן והוא השיג טעם הפרה ולא אחר. ועוד נ"ל לפרש למה אמר לו הקב"ה לראות את רע"ק בסוף ח' שורות שמרמז על ח' פסוקים שבסוף התורה שנכתבו אחרי מיתת משה, או כמ"ד שיהושע כתבן אלא שמשה כתבן בדמע, ורמז רמז לו בעודך בחיים אין אתה יכול להשיג חיותו אחר ח' שורות שהוא ח' פסוקים שבתורה ובו נחתם סופו של תורה דנעוץ בתחילתו מעולם המחשבה כדאמרן כנ"ל בעזה"י:

תוכן העניינים

עשירית האיפה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה