אור ברסלב
ערך שי שס סנהדרין › דף לו.

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

סנהדרין · דף לו.

דף לה:

גמרא ל"ת על רב כתיב פרש"י ומשמע לא תחלוק על מופלא שבב"ד הלכך לא מתחילין ממנו דלמא לא חזי לו זכות ול"פ עליו ומתחילין מן הצד שישמע אחד דברי אחד מהוחכין ויסכים עמו והקשו רש"ל ומהרש"א מ"ש דחייש דיאמר לחובה יותר מאם יאמר לזכות ותוס' הקשו א"כ גם בד"מ יחוש ותרצו דל"ת לא קאי על ד"מ אע"ג דלנטות קאי נמי בד"מ עכ"ל וטעמא באי ונ"ל לפימ"ש הרמב"ן בחידושיו כאן דאם יש רוב מנין ורוב חכמה נגדם רצו עושין כרוב חכמה אף שהן מיעוט במנין כההוא רצו עושין כב"ש דטפי מחדדי רצו עושין כב"ה דהן רוב מנין אבל יחיד נגד שנים בטלו דבריו אף אם הוא חכם מהם עיי"ש ולפ"ז י"ל דלהכי לא דרשינן האי ל"ת אד"מ שהן בשלשה דאם הגדול לבד אומר לזכות או לחוב יכולים השנים לחלוק עליו דבטלו דבריו וכיון דלא מיירי בד"מ גם ביותר משלשה לא נאמר אבל ד"נ בכ"ג וכשהמופלא תוך המיעוט אין הכרח לילך אחר רוב מנין מסתבר דבזה נכתב ל"ת על רב:

ולפ"ז י"ל מה דהזהיר ל"ת רק ליחיד ולא לשנים דהיינו אם וי"א מזכין וי"א מחייבין עדיף רוב חכמה ורוצה אחד לחלוק על הרב לנטות ע"י דעתו אבל אם בלאו הכי יש רוב נגד המופלא ויש נטייה בלא"ה כשאי לחלוק כיון דרצו עושין כרוב מנין ע"כ בשלמא אם הגדול יאמר לחובה יש חשש זה די"א יחייבו וי"א יזכו ולא יענה על צד שהמופלא בו לנטות ע"י ואם היו מתחילין מן הצד היה י"ב מזכין והיה יוצא הבע"ד זכאי אבל אם המופלא מזכה אם יש מחצה על מחצה אין חשש דאף אם יענה לחייב אין הולכין אחר הרוב עפ"י אחד ומה דמוסיפין הוא רק משום גנאי לב"ד כדלקמן ואם י"ב מחייבין ויוד מזכין והמופלא תוך העשרה כבר יש נטייה לרוב נגד המופלא ורשאי גם הוא לנטות אחר המחייבין דרצה עושה כרוב מנין:

פרק היו בודקין דף מ"א גמרא אלא באשה חברה דמקטלה היכי משכחת הקשה מהרש"א דמשכחת אם מת בעלה אח"כ דא"י לומר לאוסרה באנו ולי צ"ע דהא צריך שיתיר א"ע למיתה רק חבר הוי כהתיר עצמו כמ"ש תוס' א"כ הכא כשזנתה לא ידעה שימות בעלה קודם לה ולעדים לא התירה עצמה למיתה ולחדודי קצת י"ל לפי מה שהקשו תוס' בגיטין דף ל"ג א"א שזינתה הוי התראת ספק שמא ישלח לה בעלה גט ויבטלנו ואפקינהו רבנן לקידושין ותרצו רובם אין מגרשין ומבטלין עיי"ש אך כ"ז היכא דאינה אסורה עליו רובן אין מגרשין אלא דממ"נ אם יתברר בעדים שזינתה הרי תמות בב"ד ולמה יגרשה ואם יגרשה ויבטל כדי להצילה לא מהני כמ"ש תוס' שם אלא לחוש שיגרשה ויבטל קודם שיתברר בעדים שזינתה אמרינן רובא אין מגרשין וא"כ הכא דזינתה ובעלה חי דאזי אם יבואו עדים שזינתה אינה במיתה דהוי עדות שאאילה"ז ומועיל העדות רק לאסרה ודאי יגרשה כיון דאסורה עליו מוכרח לגרשה א"כ הוי התראת ספק אימר ישלח להגט ויבטלו עפ"י איזה סיבה שיהא לו לבטל גט זה וא"כ אשה חברה דא"צ התראה היינו דהוי כהתרתה בעצמה והא הכא הוי התראת ספק וגם מה שתרצו תוס' בגיטין שם דמוקמונין לה בחזקת נשואה ל"ש כאן דעומדת להתגרש מחמת שאסורה לו ואין מיתתה מסור לב"ד כ"ז דבעלה חי אלא דזה יש לדחות דמ"מ בחזקת נשואה היא שלא תיעשה פנויה למפרע. וא"ל בפשוטו דהוי התראת ספק דשמא לא ימות בעלה לפניה ולפני העדים דהא מ"מ חייבת מיתה אלא שאינה מסורה לב"ד והתראת ודאי הוא דעל עבירה זו יש חיוב מיתה:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה