ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף פו.
רש"י בד"ה ומן שאם היה מוכתב למלכות מקחו בטל בכתובות דנ"ח פרש"י דקלא אית לו וסבר וקבל ואין מקחו בטל אז היה מוכתב למלכות ועוד בסמוך פרש"י אף דסמפון בעבדים ליכא היינו היכא דזבין סתמא אבל הכא כיון דאתני מקחו בטל וכו' לפי שכבר היה בו ולא ראהו א"כ מה צ"ל כאן דמוכתב מקחו בטל בלא"ה הא אתני ועוד כיון שכבר היה בו המום ולא ראהו מדינא היה להיות מקחו בטל דל"ל הטעם דאיתא בכתובות אי מאבראי חזי ליה וכמ"ש תוס' ומהרש"א כאן:
ונ"ל דודאי ר"י לא היה מתקן לכתוב תנאים הללו לבטל המקח בנדרים שמן הדין ל"ב המקח אף דלא ידע הלוקח דלמה יפסיד למוכר חנם אלא דרב יהודא חשש לדברים שהמקח מתבטל על ידם א"ל ידע לוקח ומ"מ כשיעמדו למשפט לא מהימן דלא ידע כיון דקלא אית ליה ואף דזה רק עפ"י רוב יש לו קול מ"מ משכחת אנשי דלא ידעו ונימא דמרובא הוא ותקנה שייך לתקן גם המיעוט כמ"ש אחרונים לכן פרש"י דמוכתב למלכות מקחו בטל היינו אם לא ידע לוקח וכן בשחין הקשה רש"י דהא סמפון בעבדים ליכא ול"ל הכא משום דא"א לראותו המקח בטל דא"כ הדרא קושיא דכתובות שם איך יאכלו תרומה ניחוש לשחין ישן ויתראה אח"כ ויתבטל המקח וע"כ דאין המקח בטל ונ"ל הטעם דיוכל המוכר לומר שחין חדש הוא תדע דתיקן לכתוב חדת ועתיק ולמה יפסיד למוכר דמזל דלוקח גרם בחדש וע"כ משום דלולא כן יטעון המוכר שחין חדש הוא והממע"ה ע"כ תיקן לכתוב חדת ועתיק ואין עול למוכר דאדעת כן מכר משא"כ א"ל היו כותבין כן אפשר היה לו שחין ויפסיד לוקח בחנם: