אור ברסלב
ערך שי שס גיטין › דף פג:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

גיטין · דף פג:

דף פג.

אמר רבא הר"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין וכו' כל ימי חייכי א"ז כריתות כל ימי חיי או חיי פלוני הר"ז כריתות בח"ר ור"ן בשם בה"ג כתבו דאם נשאת בחיי המגרש ולא שתתה יין ולאחר מיתת המגרש שתתה יין אין הגט בטל למפרע כיון דמית בטל תנאו והקשה הר"ן דא"כ אמאי כל ימי חייכי אינו כריתות הא אינו רק ככל ימי חיי דאחר מות המגרש איבטל תנאו ובפשוט י"ל הטעם דסתמא לא הקפיד רק על כל ימי חייו דמה אכפת לו אח"כ או כיון דאז המיתה מתרת בלא"ה י"ל כונתו רק בזמן דהגט מתיר אך א"כ הל"ל כל ימי חיי ולא כל ימי חיי פלוני אלא דא"כ גם אחר מיתת פלוני תתסר בחיי בעל ואינו רוצה רק בחיי פלוני אבל בכל ימי חייכי ודאי כונתו גם אחר מותו דאל"כ היה אומר כל ימי חיי ומכ"ש דא"ש לפמ"ש היש"ש דאם אמר רק לא תשתי יין אסורה רק כל ימי חייו וא"כ אם איתא דכונתו בכל ימי חייכי רק בחייו לא הל"ל כל ימי חייכי כלל דבלאה"נ אם תמות בחייו אסורה כל ימי חייה ואם ימות בחייה מותרת אח"כ:

עוי"ל דלא ימנע מספק איך כונתו בחיי פלוני אם גם אחר מות הבעל ולעיל דף ע"ה ע"ב כתבתי בפלוגתת רבא ורב אשי באומר ע"מ שתשמשי את אבא ותנוקי את בני דלרבא בסתם צריכה לשמש ולהניק כל הצורך ולר"א סתם כמפרש יום אחד דגם לר"א לא ינטל מספק איך כונתו רק דכל תנאי שמבטל מעשה חידוש הוא כמ"ש בשו"ת הרא"ש בתשובה כלל ל"ה ס"ח דמה"ט צריך להיות דומה לתנאי בגוב"ר ה"נ כל שיש איזה ספק בתנאי מקלינין שלא יבטל המעשה עד שיברר בפירש כמו דמה"ט מכלל לאו לא נשמע הן ורבא לא ס"ל סברא זאת אלא מספק מחמירין וכתבתי שם דגם בירושלמי פליגי בזה הסברא לענין ספק ופסקו הפוסקים כר"א לכן ה"נ כיון דיש ספק בתנאי אינו מבטל המעשה ובפ"ת לחו"מ סימן רמ"א סקי"א הביא שבשו"ת רע"ק סימן קכ"ט בשם שו"ת הראנ"ח ח"א סע"ז כתב בנותן מתנה ע"ת ויש ספק בפירש התנאי צריך רק לקיים הפחות שיש לפרש בכונת התנאי והמתנה קיימת אך בכל ימי חייכי ל"ל כן לפמ"ש בחידושי לחו"מ סימן רמ"א דהא דתנאי חידוש וצריך כתנאי ב"ג דוקא כשיש אופן לקיום המעשה לכשיתקיים התנאי אזי אמרינן דאין ביטל התנאי שלאחר המעשה מבטל זולת בדומה לתנאי ב"ג אבל אם מתחלה ע"י התנאי אין אופן שיתקיים כלל המעשה א"צ למשפטי תנאים והבאתי ראיות לזה וכתבתי דזה לפי המסקנא דלעיל דף ע"ה לרב אשי גבי הר"ז גיטך והנייר שלי דלא ס"ל לרב אשי תירוצם דאביי ורבא ורב אדא ומשום דס"ל כל היכא דתנאי סותר למעשה ואין אופן למעשה להתקיים כלל אף ע"י קיום התנאי א"צ להיות כתנאי ב"ג ולכן הרמב"ם לא הביא הא דתנאי ומעשה בד"א וא"כ ה"נ בכונתו בתנאי דיש ספק דמקילין משום דתנאי חידוש וכל שלא נתפרש אינו מבטל המעשה ה"ד שלא תשתי יין בחיי פלוני דיש מקום למעשה הגט לחול בקיום התנאי כשלא תשתה יין בחיי פלוני אבל בכל ימי חייכי דאינו כריתות אף שיקוים ולא תשתה אף אחר מותו א"צ להיות דומה לתנאי ב"ג ואף דאחר מותו רק מספק תהיה אסורה לשתות מ"מ חשיבה אגידה גביה כמ"ש המל"מ פ"ח מה"ג דאם ע"י ספקא דאורייתא אגידה בתנאו כל ימי חייה אינו גט בודאי דלא חשוב כריתות והא לדידן אבל רבא נהי דלעיל דף ע"ה גבי הנייר שלי ס"ל גם בתנאי סותר למעשה צריך כתנאי ב"ג מ"מ הא רבא גופא לא ס"ל נמי סברת רב אשי להקל היכא דלא פירש התנאי ויש ספק בכונתו ולא ס"ל סתם כמפרש יום אחד וע"כ ס"ל לרבא ה"נ דכל ימי חייכי אין זה כריתות ואה"נ לרבא כל ימי חיי פלוני אסורה גם אחר מות בעלה ולדידן מותרת לשתות אחר מיתת הבעל בתנאי שלא תשתי כל ימי חיי פלוני ובכל ימי חייכי אסורה היתה לשתות גם אחר מיתת בעלה ואין זה כריתות ואחר כמה שנים בא לידי ספר אב"מ ומצאתי בו בסימן ל"ח סק"ג שכתב לענין אומדנא דלא מהני מחמת דלא התנה בפירש כתנאי ב"ג דדוקא היכא דהמעשה קיים בקיום התנאי אזי אפילו לא נתקיים התנאי אין המעשה בטל כיון דהמעשה חייל אם יתקיים תנאו תו לא פקע גם בביטל התנאי אבל היכא דהמעשה נתבטל גם אם התנאי יתקיים א"צ כפלות התנאי ושאר משפטי תנאים ולא ביאר יותר ולדבריו תקשה מגמרא מפורשת דלעיל דף ע"ה בהרי"ז גיטך ע"מ שתחזירי לי הנייר דס"ל לאביי ורבא ורב אדא דצריך שיהא כתנאי ב"ג ולפמ"ש א"ש:

וגם אם נאמר דכ"ע מודו היכא דיש ספק בכונתו בתנאי דאינו מבטל המעשה מחמת שלא פירש להדיא כתנאי ב"ג ורבא דס"ל לעיל דצריכה להניק ולשמש כל הצורך משום דס"ל דאין ספק שכן כונתו מ"מ י"ל כמ"ש ולא תקשי דהא לרבא ע"כ ס"ל גם באין מקום חלות למעשה צריך להיות דומה לתנאי ב"ג מדאמר גבי ע"מ שתחזירו לי הנייר דהתנאי בטל משום דהוה מעשה קודם לתנאי דהנה כל סברא שלי הוא דאם יש אופן למעשה לחול ע"י קיום התנאי אין ביטול התנאי אח"כ מבטל המעשה אבל אם ע"י התנאי בטל המעשה מיד ואין אופן שיחול המעשה א"צ בדומה לתנאי ב"ג כ"ז שייך לשאר משפטי תנאי ולא במעשה קודם לתנאי כיון דבשעת מעשה לא היה תנאי כלל וודאי היה מתקיים והתנאי שאח"כ בא לבטלו ולא מועיל אף כשאין התנאי עיקר המעשה לגמרי כ"ש אם בא לעקור המעשה לגמרי את אשר כבר עשהו אמנם כשהקדים התנאי למעשה רק שאר דיני תנאי אין בו שפיר י"ל כיון דמעולם לא היתה שום התחלה לקיום המעשה א"צ משפטי תנאי רק לר"מ צריך לכפול דלית ליה בשום מקום מכלל הן נשמע לאו ולפ"ז מיושב מה הוסיף רבא לעיל דף ע"ה דהקשה על אביי טעמא דלא כפליה מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי ב"ג והתם הוי תנאי קודם למעשה אלא א"ר משום דהוה מעשה קודם לתנאי דהקשה רש"י מה הועיל רבא יותר מאביי ותירץ דלאביי אתיא רק כר"מ ותוס' סתרו זה דרבנן פליגי גם במעשה קודם לתנאי ולפמ"ש א"ש דלאביי צ"ל דאתיא רק כר"מ דס"ל בכל מקום שאינו תנאי דמכלל לאו לא נשמע הן דלרבנן דס"ל דנשמע הן א"צ כאן לכפול דא"צ להיות דומה לתנאי ב"ג כיון דכאן אין התחלה למעשה כלל וא"כ נהי דפסקינן כר"מ דכל תנאי צריך להיות כתנאי ב"ג כאן א"צ כיון דבשאר מקום קי"ל מכלל לאו נשמע הן ע"כ מתרץ רבא דכאן הוא מעשה קודם לתנאי דבזה ודאי כיון שאינו דומה לתנאי ב"ג התנאי אינו מבטל המעשה שנעשה קודם כיון דלולא התנאי היה מתקיים המעשה וכ"ש דא"ש יותר להרמב"ם דמעשה קודם לתנאי היינו כשהקדים המעשה בפועל ממש דבזה ודאי אם התנאי לגמרי מבטל המעשה הוי חזרה ובקדושין וגיטין תכ"ד לאו כד"ד:

ועוי"ל גם לרבא ס"ל האי סברא דא"צ להיות דומה לתנאי ב"ג רק בתנאי דלא בא ואפשר שיתקיים התנאי דאז לא אתי ביטול התנאי שלאח"כ לבטל המעשה אבל היכא דע"י התנאי אין אופן למעשה לחול כלל ומיד מתבטל המעשה א"צ משפטי תנאים כמו שהבאתי שם מחידושי ר"ן ומל"מ פ"ו מה"א ומה דמצריך רבא בתנאי שתחזירו לי הנייר כתנאי ב"ג י"ל דרב אשי משני שם דאתיא כרבי דע"מ כמעכשיו וע"כ חל הגט אף דצריכה להחזירו אח"כ והקשו תוס' שם דרבא ס"ל נמי דעל מנת כאומר מעכשיו ותירץ מהר"ם שיף דמ"מ היה קשה לו לרבא דלשון מגורשת משמע דא"צ לקיים התנאי מדלא אמר מגורשת ותחזור ולפ"ז יש חלות למעשה כשתחזיר הנייר אח"כ:

ויש ראיה דהיכא דגם בקיום התנאי מתבטל המעשה א"צ משפטי תנאי דבריש פרקין פליגי ר"א ורבנן בע"מ שלא תנשאי לפלוני דלרבנן פסול כל הגט וידוע דעת הפוסקים דבע"מ א"צ דיני תנאי מדתני בכ"מ ע"כ כך ולא כפל ולא שאר דיני תנאי ונהי מה דתני מעשה קודם י"ל דמיירי שלא עשה עדיין בפועל אבל למה לא תני כל משפטי תנאי אע"כ דבע"מ א"צ וכתב הראב"ד הטעם דע"מ כמעכשיו ויש קיום למעשה מיד כמבואר לעיל פרק מי שאחזו ובקדושין פרק האומר בראשונים ובהה"מ פ"ו מה"א הי"ז וא"כ תקשי בע"מ שלא תנשאי דמבטל הגט לגמרי ע"י תנאי זה מה מועיל ע"מ ומעכשיו והל"ל דמותרת להנשא דתנאי בטל כיון שלא התנה כתנאי ב"ג וכן קשה מע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי ולא תלכי לבית אביך לעולם וע"מ שתעלי לרקיע ושאר תנאי שא"א לקיימו דלקמן דף ס"ד לת"ק התנאי קיים ובטל המעשה הא לא התנה כדיני תנאי בכפל ושאר דיניו וא"ת דהנהו לאו דוקא נימא גם כולהו ע"מ לאו דוקא ומנ"ל להנהו פוסקים דבע"מ א"צ לכפול ועכצ"ל כיון דבתנאים הללו אין אופן שיקוים המעשה ומתבטל מיד לגמרי א"צ להיות דומה לתנאי ב"ג:

אמנם כ"ז כתבתי בישוב הבה"ג לפי מה שהבינו האחרונים בטעמא דא"צ לקיים התנאי אחר מיתת הבעל משום די"ל דלא קפיד הבעל כלל רק שלא תעבור על התנאי בעודו בחיים אך לע"ד כונתו דהתנאי מתבטל כשמת הבעל אפ"ת דקפיד ונכלל בתנאו כדמשמע לשונו לכן נ"ל דס"ל כדעת הרא"ש בתשובה כל"ה ס"ח דיכול לבטל התנאי משום דכל תנאי דמבטל המעשה למפרע חידוש הוא ומסברא ל"ה מבטל המעשה רק דגמרינן מתנאי ב"ג ע"כ אין לך בו אלא חידושו כשלא מבטל התנאי אח"כ אבל כשביטלו אתי דיבור ומבטל דיבור ולפ"ז י"ל גם אם התנאי שהתנה דגם לאחר מותו יתבטל המעשה למפרע א"ל יתקיים התנאי דג"כ י"ל אין לך בו אלא חידושו דבתנאי ב"ג מרע"ה שליחא דרחמנא היה דנתן להם נחלת גוים ע"ת והקב"ה חי וקיים וגם שם התנאי בקום ועשה ולא נתקיים כלל בחיי מרע"ה משא"כ בתנאי דשוא"ת דנתקיים עכ"פ בחיי בעל התנאי י"ל דלאחר מותו לא מתבטל המעשה וכאשר מחלק המכמ"א שער חית סכ"א והובא באב"מ סימן קמ"ג וז"ל ע"כ ל"ק רבנן דבמיתת המגרש בטל התנאי אלא בתנאי שוא"ת וכבר קיימה לתנאי בחייו וכדי שלא נמשיך הקיום גם אחר מיתתו קאמרי דבמיתת מגרש איבטל תנאו כדי שלא תצטרך עוד לקיימו ברם בע"מ שתעשו דבר פלוני שקיומו בקו"ע וביטולו בשוא"ת מודו ח"ל דלא איבטל תנאה לענין שלא תוכל לקיימו עוד וכי קאמינא על דברי בה"ג ולשונו משמייהו דרבנן חזינן בהדיא דכך הוי דעתייהו בלי ספק דהא קתני והוי פליגי בה רבנן דכיון דבחיי בעל לא עברה עליו עכ"ל ומזה גופא יש להוכיח כמ"ש דהטעם משום דחידוש הוא דאל"כ מ"ט לחלק דבשוא"ת תוכל לעבור אחר מותו ולא בטיל המעשה למפרע ובקו"ע מהני קיום התנאי אחר מותו דממ"נ אם נמשך התנאי גם אחר מותו גם בשוא"ת נאמר כן וא"ל נמשך אח"מ גם קיומו לא יועיל אח"מ וכיון דבחייו לא נתקיים התנאי יתבטל המעשה לגמרי ונהי דהסביר שם המכמ"א החילוק משום דבתנאי דשוא"ת לא עברה על התנאי בחייו ואדרבה נתעסקה בקיומו בשוא"ת מש"ה כי מיית בעל בטל תנאה ולא תצטרך עוד לעמוד בקיומו סברא זאת מהני לענין ביטול התנאי שלא יבטל המעשה כיון דקיימה בחייו משא"כ בתנאי דקום ועשה לא נתקיים כלל בחייו אבל הל"ל אפכא דלא יועיל קיום התנאי בקו"ע אח"מ כיון דאמרינן דאין התנאי נמשך אחר מותו ובחייו לא נתקיים כלל ולפמ"ש א"ש דבשלמא לענין שתתבטל המעשה ע"י עבירת התנאי אמרינן דחידוש הוא וליכא למילף מתנאי ב"ג דנמשך גם אחר מותו אבל לענין קיומו אדרבה אקלינין כדי שיתקיים המעשה וגם ילפינן מתנאי ב"ג כמ"ש האב"מ שם דקיום המעשה מהני אחר מותו והיוצא לנו מזה דכל סברת הנהו רבנן משום דאין לך בו אלא חידושו דמצינו בתנאי ב"ג דמהני קיום התנאי אח"מ בקו"ע וגם ביטול התנאי מבטל המעשה למפרע משום דלא התחיל קיומו מחייו אבל בשוא"ת דנתקים בחיו אין לנו למילף דגם אחר מותו יתבטל המעשה ע"י ביטול התנאי אפית דבעל התנאי קפיד גם על זה:

ועוד נ"ל דחדא באידך מישך שייך דסברת הנהו רבנן כיון דכ"ז שלא עברה על התנאי והמעשה תלוי ועומד יכול לבטל התנאי כמ"ש הרא"ש א"כ התנאי אגיד בבעל וברצונו דאין ביטול התנאי מבטל המעשה רק אם רצונו של בעל קיים ורוצה שהתנאי יבטל המעשה כשתבטל אשתו התנאי וע"כ כשמת בטלה רצונו ותנאו ופסק כחו משא"כ אם א"י הבעל לחזור בו מהתנאי ולבטלו ובעל כרחו מתבטל המעשה א"כ מיד אחר התנאי איפסק כחו מהתנאי ולא תליא ברצונו כלל א"כ איך יתבטל התנאי כשמת כיון דגם בחייו לא היה תלוי ברצונו ורשותו דומה קצת לזה מי שאמר לשליח ליתן ממונו לפלוני ומא המשלח דהשליח לא יתן כדלעיל פ"ק דף י"ד ע"ב ואם זיכה להשליח שא"ל זכי לפלוני ומת המשלח יתן השליח והחילוק דכשלא אמר זכי עדיין הממון ברשות הנותן וכשמת אפסק כחו כיון דבחייו היה יכול לחזור בו שו"ר בנתיבות סי' קפ"ח ס"א כיון דיכול לחזור בו מת לא גרע מחזרה שכבר פסק כחו ורשותו עיי"ש ולפ"ז ע"כ הנהו רבנן ס"ל כתשובת הרא"ש דיכול לבטל התנאי כ"ז שלא עברה עליו וס"ל להנהו רבנן דגם בתנאי דשוא"ת יכול לבטל התנאי ואף דמתשובת הרא"ש גבי ע"מ שלא תינשאי משמע דלא יכול לבטל כבר צווחו בו מהרי"ט בתשובה סימן נון והמבי"ט וטו"ז בא"ע סימן קמ"ג יהבו טעמא משום דלא הותרה לאותו פלוני נשארה אצלו כא"א ואיך יתירה עכשיו בלא גט והיינו דחשבו לו כשיור בגוף המעשה כמ"ש ישיע"ק ולא זכר שהקדמוהו טו"ז והמבי"ט כי זה כונתם ועכ"פ בשאר תנאי י"ל גם הרא"ש מודה דגם בתנאי דשוא"ת יכול הבעל לבטל התנאי והנה מה דיכול לבטל התנאי מבואר ברא"ש משום דכל תנאי חידוש הוא ע"כ אין לך בו אלא חידושו דוקא היכא דקפיד עדיין ואפי' אם אמר בשעת התנאי אפילו אם אבטל התנאי יהא התנאי קיים מ"מ אם מבטל גם זה אח"כ מהני לפי סברה זאת דחידוש הוא ואתי דיבור ומבטל דיבור ודומה לזה ביו"ד סימן רכ"ט ס"ז וכבר כתבתי לעיל בשם הר"ן והמל"מ דחידושו של תנאי היינו מה שמתבטל המעשה ע"י עברת התנאי אח"כ אבל כשהתנה על העבר כגון אם כבר נעשה שמיד אין חלות להמעשה א"צ למשפטי תנאי דבזה ליכא חידוש וכתבתי לעיל דלפ"ז היכא דגם ע"י קיום התנאי מתבטל המעשה ומתברר מיד ביטול המעשה א"צ דיני תנאי ולפ"ז תנאי כזה אין הבעל יכול לבטלו אח"כ רק צריך לגרש מחדש דמעשה קמא כבר נתבטל ואף דלכאורה מוכח מתשובת הרא"ש שם דגם תנאי דלעבר יכול לבטל התנאי מדכתב שם בכלל ל"ה ס"ח וז"ל דכל מעשה שנעשה בתנאי ונתרצו לבטל התנאי המעשה קיים וכן מוכח בפרק המדיר דאיתא התם קדשה ע"ת וכנסה סתם רב אמר צריכה גט אמר אביי ל"ת טעמא דרב כיון דכנסה סתם אחליה לתנאו כלומר ותלמוד מכאן דכל המתנה בתחלת המעשה ובשעת גמר המעשה לא הזכיר תנאו שמחל התנאי ובטלו עיי"ש ולכאורה התם מיירי דקדשה ע"ת שעבר כגונא דתני שם במשנה ע"מ שאין עליה נדרים ומומין אמנם י"ל אדרבה מפרש"י התם קדשה ע"ת שאין עליה נדרים והקשו המפרשים הא עד כאן מיירי גם במומין אך לפמ"ש א"ש דנדרים דוקא דיכולה לילך אצל חכם להתיר התנאי בלהבא וכמבואר שם דף ע"ד ע"ב ע"כ מהני כשמוחל התנאי אבל מומין אפילו נתרפאת אח"כ ל"מ כדאיתא התם א"כ א"י למחול התנאי ואאת"ל דהרא"ש לא מחלק בין תנאי דלשעבר ולהבא י"ל דאזיל בשיטת התוס' שהביא המל"מ שם דלא מחלקי בהכי משא"כ לשיטת הר"ן והמל"מ ולפ"ז י"ל קושית הר"ן בהמדיר שם דאם קדשה ע"מ שהוא כהן ונמצא לוי אעפ"י שאמרה בלבי היה להתקדש דאינה מקודשת והא יכולה לבטל התנאי ותירץ הר"ן לפמ"ש הוא הטעם דיכולה לבטל התנאי משום דכל תנאי שהוא לטובת המתנה אינו מתנה רק כשיקפיד אם ישמע וכיון דמחל אח"כ הרי לא קפיד אבל בע"מ שאני כהן כיון דאומרת בלבה היה להתקדש הרי דלא קפדה ומ"מ התנתה ל"מ מחילה אמנם לטעם הרא"ש משום דתנאי חידוש הוא אתי דיבור ומבטל דיבור הקיל וכאשר הקשה אב"מ בסל"ח סקי"ד ולפמ"ש א"ש דהתם התנאי בדבר העבר ויהיה איך שיהיה מ"מ בזה ודאי גם להרא"ש ל"מ לבטל התנאי כשכבר נודע לו ונתבטל המעשה דתו ליכא מעשה כלל וקיימתיה מסברא דנפשאי ומצאתיה באב"מ שם וראיה לזה נ"ל דבמשנה ריש פרקין תנן כיצד יעשה יטלנה המינה ויחזיר ויתננה לה ויאמר לה הא"מ לכ"א וקס"ד לעיל דמיירי בע"מ ולמה לו כולא האי יבטל התנאי דע"מ וישאר המעשה קיים ואף דלקמן אמר הטעם דצריך ליטלו משום דקנאתו לפסול לכהונה זה שייך רק אם צריך לגרשה שנית דעכ"פ צ"ל הר"ז גיטך וכיון שקנאתו א"י לגרשה בו דאין הגט שלו אבל ביטול התנאי וישאר מעשה קמא למה לא יועיל דהא בכל ע"מ ודאי קנאתו להתגרש מעכשיו לכ"ע א"ו כיון דע"י תנאי זה מתברר ביטול המעשה מיד דגם קיום התנאי ל"מ תו ליכא מעשה כלל וא"י לבטל התנאי ולפ"ז בלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני מועיל ביטול התנאי אבל בלא תשתי יין כל ימי חייכי דאינו כריתות ל"מ ביטול התנאי וכונתו באמת גם אחר מותו ימשך התנאי ומ"מ בכל ימי חיי פלוני כיון דיכול לבטל תנאו ואין קיום לתנאו רק אם קפיד ואינו מבטלו לכן כשמת בטלה קפדתו אבל בכל ימי חייכי דהמעשה בטל מיד אינו תלוי עוד בחייו ובזה מדויק לשון הנהו רבנן כיון דלא עברה על התנאי בחיי בעל לא בטיל גיטא למפרע דאם עברה בחייו כבר נתבטל המעשה ותו לא מצי לבטל התנאי כן לא נתבטל התנאי במיתתו דהמיתה אינו מבטל התנאי רק היכא דהמעשה היה קיים עד הנה ועבירת התנאי בא לבטל המעשה למפרע והאב"מ ומכו"א עמדו על אריכת הלשון דהיה די לומר כיון דמת בעל בטיל תנאו ולפמ"ש תרצו בזה קושית הר"ן:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה