אור ברסלב
ערך שי שס גיטין › דף עו.

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

גיטין · דף עו.

דף עה.

תוס' ד"ה בשלמא בסה"ד אלא לר"א ומהרש"א הקשה דנימא לפי האמת בדס"ד שכתבו תוס' לעיל ד"ה כאן כיון שהיקל עליה כ"כ שלא הצריכה רק יום אחד עיי"ש ונ"ל דבשלמא פירש יום אחד חזינן להדיא דהיקל י"ל אומדנא כיון שהיקל כ"כ אינו מקפיד ג"כ בקיום התנאי כלל כי מת אבל לא פירש י"ל כונתו כל הצורך רק ר"א סובר כיון דיש לפרש נמי יום אחד אין לנו לפרש התנאי יותר לבטל המעשה וכמ"ש בשו"ת הרא"ש כל"ה ס"ה דמה"ט צריך דומיא דתנאי ב"ג וב"ר דכולו חידוש הוא דתנאי מבטל המעשה דלא אתי דיבור ומבטל מעשה אבל לבטל התנאי לגמרי כשמת ולא הניק כלל מחמת אומדנא כיון שהיקל כ"כ אין לנו דהא י"ל כונתו כל הצורך וא"א לבטל התנאי המפורש זולת בדבר ברור וכן נ"ל בהא דאמרינן לעיל דף ע"ד ע"ב דלפיכך לא תתן דמי איצטלא משום דלצעורה מיכוין ופרש"י דלחומרא אמרינן מספיקא כן וא"כ קשה דתהא ספק מגורשת אלא דה"ט כיון די"ל לצעורה ליכא אומדנא המוכח לבטל תנאי שפירש בפיו גוף אצטלא ולומר דסגי בדמים ולו יהא דל"ה כונתו לצעירה מ"מ כיון דהוה ספק הוה דברים שבלב ואינו מבטל דברי פיו וב"ח סימן קמ"ג סי"ד כתב דמפרש"י משמע דהו ספק גט ולא משמע הכי מכל הפוסקים ולפמ"ש נימוקים עמם:

בירושלמי ר"ל ס"ל אפילו לא הניקתו רק שעה אחת די ואם מת אפילו לא הניקתו כלל ופריך ממתניתין דלת"ק שני שנים ולר"י חזי חדש ומשני בשכר מניקה שנו ועיי"ש בק"ע וברשב"א כאן מה שפרשו ובאמת קשה להבין מ"ש שכר הנקה דצריך שני שנים ונ"ל לפרש דר"ל ס"ל כרב אשי דדי בשעה אחת דבתנאי לעולם נקטינן להקל מה דיש לומר בכונתו כיון דתנאי חידוש הוא אין לנו בו רק מה דמוכרח בתנאי לגרע המעשה דאף לו יהא דאין כונתו כן מ"מ כיון דאפשר להכניס כן בכונתו לא אלים דבורו לעקור המעשה כמו דצריך ת"כ אף דמכלל הן משמע לאו וכן כל דיני תנאי ה"נ אין התנאי מועיל רק המוכרח בכונתו וע"כ כיון די"ל כונתו לצעורה שעה אחת אמרינן כן וכן במת הבן כיון די"ל כונתו להרוחה מחמת צורך להניקו וכשמת א"צ ג"כ אין התנאי מבטל המעשה כשמת הבן וגם סגי בשכר הנקה כיון די"ל כונתו להרוחה ולא לצעורה ומה אכפת דוקא בדידה אמנם א"כ צריכה לשלם שכר שני שנים כיון דתלינן דמיכוין להרוחה א"כ כונתו כל צורכו דל"ל כונתו לצעורה דא"כ דוקא שתניקו בעצמו כמו באצטלא וזה דמשני בשכר הנקה שני היינו דהבעל התנה שתניקהו רק האשה פוטרת עצמה בשכר ע"כ לא די ביום אחד ואף דרבנן ס"ל באצטלא לא סגי בדמים כבר חילקו תוס' ורשב"א גם לרשב"ג דאמר כל עכבה שאינו ממנה הר"ז גט לענין הנקה ובאצטלית נתינה בע"כ ל"מ דרשב"א מחלק דבדבר שבידו י"ל יותר כונתו ודאי לצעורה ועיין תו"ג ותוס' ד"ה מתניתין חילקו ג"כ לרבנן כיון דלעולם צריך לאיצטלא י"ל יותר דלצעורה מיכוין בגוף דאיצטלית ה"נ יש לחלק לענין שכר הנקה דמהני לרבנן הכא יותר מדמי איצטלא ובלא"ה יש להירושלמי שיטה אחרת בהך דאצטלא עיי"ש ובק"ע ור' בא שם ס"ל להיפך דלעולם אזלינן לחומרא ובחייו צריכה להניקו שתי שנים דלמא להרווחה מיכוין כל הצורך ואם מת אינו גט רק אם הניקה שעה אחת דדלמא לצעורה מיכוין ועי"ש:

עוד בירושלמי שם סדר סמפון א"ל אתינא ליום פלן אין לי עלך כלום אירעו אונס ר"י אמר אונס כמאן דלא עבד ור"ל אמר כמאן דעבד ר"י לא ס"ל כרשב"ג ומהרלב"ח סימן ק"כ הקשה דאמאי לא אמר דר"י ס"ל כרבנן וקצו"ח סימן כ"א הקשה דלש"ס דידן כאן דמשמע דטעמא דרשב"ג משום הרווחה א"כ ר"ל כמאן ונ"ל די"ל ודאי אונס לא סליק אדעתיה ואינו מכניס עצמו בחיוב ע"י אונס וכמו בגט א"ל באתי ונאנס אלא בקידושין דתליא בדעת האשה ג"כ הוא אינה מסכמת רק כשיקוים התנאי ולא מתרצית באונס דבעל כמ"ש הר"ן בקידושין בפרק האומר ובש"ך חו"מ סימן כ"א אך י"ל דוקא כשהאשה מתנה כונתה בכל אופן אפילו אם יאנס אבל אם הבעל מתנה לחובתו ודאי אין כונתו על אונס דידיה ונהי דמה שמתנה בעל מהני דהאשה עד"ז מקבלת הקדושין מ"מ כיון דלא התנתה היא רק סמכה אתנאי של הבעל נתרצית אכונת תנאי רק א"ל יארע לו אונס דסתמא כל אחד כונתו בתנאי בלישנא דמהני לו וכן מחלק שמואל בפרק המקבל דף ק"ד בין אמר ליה מחכיר לחוכר ובין א"ל חוכר למחכיר והוא ג"כ ברמ"א חו"מ ס"ס שכ"א וע"כ ס"ל לר"ל דלח נתבטלו הקדושין ע"י אונס אף דסברא פשיטה דאונס רחמנא פטריה אמרינן ולא רחמנא חייביה וכמ"ש הש"ך שם מ"מ כיון דהבעל התנה סתמא אין כונתו על אונס משא"כ כאן דבעל מתנה חובתה והוא לא אכפת לו באונס דידה ועיין מל"מ פי"א מהלכות מכירה הח"י דמשמע ג"כ דענין אונס תליא בדעת המתנה דאינו מכניס עצמו בחיוב על אונס אבל אם מתנה על חברו שעשה לו אינו מוותר התנאי אם חברו נאנס שו"ר בבית מאיר א"ע סימן קמ"ג ס"ח ותלי"ת כיונתי לדעתו ובכלל דברי דבריו:

ובירושלמי בקדושין פרק האומר אמר ר"א בשם ר"י סדר סמפון כך הוא אנא פב"פ מקדש לך אנת פלונית ע"מ ליתן לך מוקמות פלוני ומכניסך ליום פלן ואין אתא ולא כנסתיך לא יהא לי עלך כלום ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו אטו לא כפל מיעקר קדושין ואין הבנה לקושיתו ותירוצו והמפרש נדחק מאד כאשר יראה הרואה בדבריו ונ"ל דהראב"ד הסביר דעת הגאונים דבע"מ ומעכשיו ל"צ כתנאי ב"ג רק באם דתנאי עוקר למעשה שלא יחול עד שיקוים התנאי אבל במעכשיו אם יקוים התנאי חל המעשה מעכשיו אינו חשוב עקירת המעשה והקשו מפרק האומר בירושלמי דפריך והא אם כלאחר הוא ובלאחר א"צ דיני תנאי ולמה באם יעברו צריך כפל ומשני שאני התם דהארץ היתה מוחזק בידם משמע דבמעכשיו צריך דיני תנאי ונאמרו תירוצים ופנ"י שם דס"ב יישבו בפשוט ובישיע"ק א"ע סימן קמ"ג סק"ד כתב דתנאי שבידה להתקיים א"צ דיני תנאי בע"מ ולא ביאר טעמו ואולי כונתו למ"ש שם סק"ו לדעת בעה"ט דגם בתנאי ע"מ יכול לבטל התנאי וחילק הב"ש בין אם בידה א"ל עיי"ש אך בלא"ה מסברא יש לחלק כן לפמ"ש הב"ש בסימן קמ"ג סק"ל דתנאי שבידה נגמר הגירושין מיד אבל בתנאי שאין בידה אין הגירושין נגמרין עד שיקוים התנאי עיי"ש וכה"ג מצינו לענין דשלב"ל דבידו ל"ח לב"ל ול"ח מחוסר מעשה ולכן ל"ח התנאי עקירת המעשה ובלא"ה י"ל דלעיל דף כ"ה ע"ב פריך מאם מתי לימא א"ב ופרשו רש"י ותוס' דאין זה כשאר תנאים דאדם מתנה בגט שבידו לקיים ודעתו לקיים כשמתנה עליהם וכשנתקיים התנאי הוה גט למפרע דהתם לאו טעם משום ברירה אבל אם אתי אין בידו ובשעת התנאי הוה ספק ותנאי מתקיים מאיליו א"ל די"ב ל"ה גט מחיים עיי"ש וא"כ בתנאי שבידו יכול לחול מיד אבל בתנאי שאין בידו א"א לחול מיד דא"ב א"כ עוקר המעשה שלא יחול מיד אך תינח אם נאנס אין המעשה בטל אבל אם נאנס ולא קיים התנאי בטל המעשה לעולם אין בידו שלא יארע לא אונס מיתה או אונס אחר והנה כאן בירושלמי פליגי ר"י ור"ל אם נאנס ולא בא עד אחר יב"ח וגרסת הרבה ספרים ר"י ס"ל אונס כמאן עבר ואף להגורסים כמאן דלא עבד כתבו פרישה ותומים וברכ"י חו"מ סימן כ"א דגם ר"י מודה דאונס פטור כדילפינן בנדרים מולנערה לית דבר אלא במיירי שלא נאנס רק ביום דמשלם יב"ח או דמיירי לענין אחר יב"ח ובאס"ז ריש כתובות ומל"מ פי"א מהלכות מכירה כתבו דגם למ"ד יש אונס בגיטין היינו בא"ל באתי ואירעו אונס אין זה מבטל התנאי כיון שנאנס אבל קיום התנאי ג"כ אינו ולכן אם התנה אם באתי יהא גט ונאנס ולא בא ל"ח קיום התנאי וכתב הטי"ג בדף ע"ג ובדף ע"ה ע"ב דהיכא דצריך לכפול אם באתי וא"ל באתי אם נאנס נהי דלא נתקיים אם באתי מ"מ לא נתבטל א"ל באתי וליכא כפל והמעשה קיים ודפח"ח ולפ"ז ה"פ הירושלמי ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו דל"צ דיני תנאי בע"מ ומעכשיו ומשום דלא עקר המעשה ע"י התנאי אך דוקא בתנאי שבידו ואם יאנס לא מתבטל המעשה ולכן משני אילו לא כפל תנאו מיעקר קדושין כיון שיאמר רק ע"מ שאבא כשיאנס יתבטל המעשה וזה אין בידו א"כ התנאי עוקר הקדושין וכל התנאי בטל אם לא כפל לומר ואם לא באתי ובזה מתורץ קושית ח"ר לעיל דע"ה ד"ה אתקין על סמפון זה דהוה מעשה קודם לתנאי ותירץ דלא אתיא כר"מ ויפה תמה בשירי ק"ע דבירושלמי פרק האומר מבואר דאתיא כר"מ אבל לפמ"ש א"ש דכשכפלו ואמר נמי א"ל באתי כשנאנס ולא בא הוה קדושין וא"כ בידו לקיים וא"צ דיני תנאי בע"מ ובזה מדויק הלשון ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו דיל"ד הא בע"מ מיירי והל"ל ולא יכפול תנאו אלא דה"פ כמו דע"מ מהני לענין המעשה קודם לתנאי ה"נ יאמר דע"מ מהני שלא לכפול ובזה י"ל ג"כ דלמה לא כפל תנאו א"ל אתן לך מוקמות פלוני לפמ"ש הב"ש סימן קמ"ג ס"ק י"ט וס"ס קמ"ד דתנאי א"ל באתי ליב"ח ל"ח בידו וליתן מאתיים זוז חשוב בידו ע"כ מועיל ע"מ לתנאי דליתן מוקמות פלן דהיינו סך מעות ואפשר מה דפריך ויאמר ע"מ דס"ד דע"מ לא קאי רק ע"ת דמוקמות מדלא כפליה כתנאי דכנסתיך ע"כ פריך ואמר ע"מ גם בתנאי דכנסתיך ולא יכפול ולפי התירץ קאי ע"מ על תרוייהו:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה