ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף עא:
גמרא מספ"ל אי אר"י בע"פ ומי מספ"ל והא תנן הרז"ג א"ל באתי מכאן עד יב"ח וכו' ותני עלה רבותינו התירו וכו' ב"ד דשרו משחא וס"ל כר"י תמהו האחרונים מנ"ל דמיירי בע"פ ונ"ל לפמ"ש הה"מ פ"ו מה"א ה"ד דהוכחת הרמב"ם דמעשה קודם לתנאי בטל התנאי דוקא מעשה ממש ולא דיבור מהרז"ג א"ל באתי עיי"ש בלח"מ דהקשה מדאתקין שמואל א"ל מתי לא יהא גט משום שלא יהא מעשה קודם לתנאי ותירץ בבני אהובה שם דשמואל אתקין לכתוב כן בגט אחר התורף אם ירצה ואז אם יהא נכתב המעשה קודם א"כ כשימסר הגט חשוב גם לרמב"ם מעשה קודם לתנאי ולפ"ז מוכח ע"כ דהכא מיירי רק בע"פ ולש"פ נ"ל דל"ד באריכות הלשון ב"ד דשרו משחא והפלאה ריש כתובות תירוצו אינו עולה כאן אבל מבואר בע"ז דל"ז דלכן התיר משחא ולא פת כדי דלא לקרייה ב"ד שריא כיון שכבר התיר ג"כ הך דגיטא וב"ד המתירין שלשה דברים נקרא ב"ד שריא אמנם ודאי לא יתכן לקרות ב"ד שריא רק כשמתיר דבר חדש שנהגו בו איסור כמ"ש הרע"ב בעדיון פ"ח מ"ד וא"כ הכא דכבר התיר ר"י ורבותינו רק הכריעו הלכה כר"י דנימוקו עמו אין זה חידוש ול"ל דנהגו מכבר איסור דאינו שכיח ליתן גט ע"ת א"ל יבא לז"פ וימות בתו"ז ולא יניח זרע וזקוקה ליבם ולא שייך בזה מנהג כמ"ש בהג"ה חו"מ סימן שלא ס"א ועכצ"ל כיון דדברי ר"י מיירי בכתוב בשטר וחדשו רבותינו דגם התנה בע"פ הדין כן וזה אינו פשוט בדברי ר"י הוה חידוש ושייך לקרותן ב"ד שריא וממילא מוכח דרבותינו מיירי בע"פ מדלא התירו רק משחא ולא פת אף דחד טעם לתרוייהו וכן י"ל בריש כתובות דאמר דלמא לאפוקי מדרבותינו ולא אמר לאפוקי מדר"י די"ל ר"י מיירי רק בשטר ואם המשנה אתי לאפוקי מדר"י עיקר חסר דהל"ל בפירש בשטר עכצ"ל לאפוקי מדרבותינו דע"כ מיירי בע"פ: