ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף סה.
תוס' ד"ה צרור וזורקו זוכה לעצמו וא"ת והא דתנן במי שמת זכין לקטן ואין זכין לגדול הא קטן גופיה אמר הכא דזכי עכ"ל ונ"ל כיון דהא דקטן זכי הוא רק בדעת אחרת מקנה אותו כמ"ש התוס' לעיל ד"ה שאני א"כ מה לנו אם יתן לידו או ליד אחר דלעולם חשוב זכיה שלא בפניו וכמ"ש הרמב"ם פכ"ט מהלכות מכירה הי"א שהקטן כמי שאינו בפנינו וזכין לאדם שלא בפניו ובלא דעת אחמ"ק כמו מציאה אין לו זכיה לתוס' דלעיל אפילו בצרור וזורקו ואפילו לר"י דיש בו משום גזל גמור מדבריהם לא הוצרכו לתקן רק היכא דליכא דעת אחמ"ק אבל גדול דיש לו דעת לזכות ס"ל לר"א כיון דמשכחת בפניו אין זכין לו שלא בפניו:
ולולא דברי התוס' דפשיטא להו הטעם דאין זכין לגדול משום דיכול לזכות בעצמו י"ל ט"א דנהי דמתנה זכות הוא וזכין שלא בפניו היינו בסתם בני אדם דחומדין לממון אבל באמת שונא מתנות יחיה ויש בו חובה וכמ"ש מהרי"ו הובא בסמ"ע סימן קצ"ה סקי"א ואף דתמהו אחרונים שם עליו מ"מ י"ל דזה טעמו של ר"א משא"כ בקטן דלאו בר עונש ול"ש בו שונא מתנות יחיה ובחידושי לב"מ דף יו"ד כתבתי דאם י"ב י"ל כשנתרצה המקבל אח"כ הוברר למפרע דזכות הוא לו ולפ"ז י"ל דגם מהרי"ו לא אמר רק בק"ס דהדרא למריה ל"ל שיחול כשיבורר אבל לזכות לו בקנין אחר דיכול לחול כשיבורר חל ג"כ למפרע כמ"ש בשו"ת הרשב"א דהיכא דיכול לחול כשיבורר חל ג"כ למפרע ובזה י"ל קושית הקצו"ח שם על הסמ"ע אמנם בתוס' כאן מבואר דגם בק"ס זכין לו שלא בפניו שו"ר בקצו"ח סימן רל"ה שתירץ קושית התוס' כמ"ש בתירץ הראשון:
ולפמ"ש יש לתרץ קושית הרא"ש בקדושין דף כ"ו ע"ב על הר"ר שמעי' דס"ל דק"ס ל"מ שלא בפניו דלכך לא הקנה לו בקנין ע"י אחר והקשה הרא"ש מדאמרינן וקנו מיניה משמע דעדים קנו שלא בפניו ובגיטין דף נ"א בנותיו דלא היו בשעת קנין ל"מ להו קנין משמע דאם היו בעולם אף שלא בפניהם מהני קנין ועוד דכותבין שטר ללוה שלא בפני מלוה בשטרי קנין סודר עיי"ש וגרסת הש"ס שם משמע כדברי הר"ר שמעיה דלפיכך לאו הקנה הנותן המתנה ע"י חליפין לפי שלא היה שם המקבל אך בחיוב ושעבוד וכל דבר שאינו בחנם כמזון לבנות אשתו דמתחייב מחמת שנשאת לו או לוה מחמת שמצפה שילוונו שפיר מועיל קנין שלא בפניו אבל במתנה די"ל שונא מתנות יחיה ובק"ס ל"ל הוברר למפרע לא מהני שלא בפני המקבל: