ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף ט:
רש"י ד"ה לא יתנו וכו' וחייל עליה רשות יורשים ובד"ה מלתא בסה"ד פקע לו רשותה עיין רש"י לקמן דף י"ג במשנה ד"ה לא יתנו בסה"ד ופקעים לו רשותיה ועמ"ש לקמן בפרק האומר דס"ו ברש"י ד"ה לאח"מ מי איכא לבאר דברי רש"י הללו:
גמרא ותו ליכא ק"ל הא איכא נמי הא דר"פ המגרש דמגרש אשתו וא"ל הא"מ לכ"א חוץ מפלוני דאין זה כריתות ממלא גם בשטר שחרור כה"ג כשכתב שלו יהא מותר בפלונית ב"ח ל"מ דילפינן לה לה מגט אשה וכדפריך הכא והא איכא מחובר ולשמה מה"ט דילפינן לה לה וכפרש"י ומבואר ג"כ לעיל ע"א דלא הוי כרות גיטא פרש"י דילפינן לה לה וצריך כריתות בלא שיור אך בקדושין מבע"ל כה"ג בר"פ המגרש ואמר שם בתר דבעיא הדר משטה ויצאה והיתה אמנם שם כתבו שם הראב"ד ורשב"א וכן הוא בר"ן בקידושין ר"פ האומר דר"י דאומר אפילו מאה תופסין בה פליג על ר"א וס"ל דלא מקשינן בזה הויה ליציאה א"כ לר"י תקשו והאיכא כה"ג דעשה שיור דבגט ושחרור ל"מ ובשטר קדושין מהני ול"ל בפלוגתא לא מיירי דהרי אמר ולר"מ בארבעה וה"נ ר"מ ס"ל לעיל דצריך כרות גיטא ומזה לע"ד ראיה לסתור סברת ראב"ד וסייעתיה אלא כהפוסקים שם דר"י ל"פ על ר"א ומקיש ג"כ הויה ליציאה וע"כ כיון דאיתא נמי בקדושין לא קתני ועדיין צע"ק דא"כ מה מבעיא לקמן ר"פ המגרש בקידושין ופשיט לה מסברא מקיש הויה משמע דלא מצא לה הכרח ממשנה או ברייתא והרי מוכח מברייתא זאת ויש לדחוק דלר"י י"ל דאתיא הברייתא כרבי דס"ל לקמן מ"א ע"ב דמשחרר חצי עבדו בשטר קנה ול"צ כרות גיטא דה"נ מוקי ר"י לקמן דף כ"ג ע"ב ברייתא דהרי את שפחה וולדך ב"ח כרבי וכן לקמן מ"א ע"ב מוקי לברייתא והפדה יכול לכל כרבי ומ"מ דחוק דכמו דאומר ולדברי ר"מ בארבעה ה"ל לומר ולדברי רבנן דמצרכי כרות גיטא בארבעה: