אור ברסלב
ערך שי שס גיטין › דף ח:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

גיטין · דף ח:

דף ז.

בתוס' בד"ה אע"ג בא"ד ונראה דלא יתכן וכ' וכתב מהרש"א ז"ל ולכאורה דלק"מ דהתם שלא לצורך מצוה דהיינו בשביל הבריא גזרינן שמא ירבה בשבילו אבל לצורך מצוה דהיינו לצורך הקטן ל"ג וכו' ובזה יתישב וכו' ולא הבנתי דודאי אם מצד גזרה לבד היה אפשר לומר כן אבל הא אמר נחים לו אגב אמו היינו דהורה בכונה להרבות וזה מדינא אסור וראיות התוס' הוא מדגזרינן שמא ירבה בשבילו מוכח דלהרבות מתחלה בשבילו אסור מדינא וי"ל מדאורייתא דאל"כ הוי גזל"ג:

ומה שהקשה על מה דלא הקשו תוס' זולת דבריהם על גוף המתניתין דחולין דאסור לבריא משום שמא ירבה בשבילו ג"כ לק"מ דמבואר בר"ן פ"ב דביצה לתרץ או משום דשבת בסקילה חמיר מיו"ט דאינו רק לאו או משום דשבת רק דחויה אצל פ"נ ויו"ט הותרה בלא הכרח ואונס ע"כ גם רבוין מותר בחד טרחא ע"כ לא הקשו תוס' מחולין דמיירי במסוכן וע"י ישראל דיש סקילה ורק מחמת פ"נ דחויה אבל לדבריהם דגם ע"י נכרי אסור להרבות וגם ס"ל דחכז"ל לא אסרו כלל אמירה לנכרי במקום חולי ול"ל בזה דחויה מכח פ"נ ואיסור עביד רק נדחה דהא גם באינו מסוכן מותר ע"י נכרי שפיר הקשו ממה דמותר להרבות ביו"ט:

גמרא משום ישוב א"י ל"ג רבנן במג"א סימן ש"ו סק"כ הקשה על הרמב"ם כיון דפסק בפ"א מתרומות דסוריא אינה כא"י רק מד"ס למה נדחה דרבנן מפני דרבנן וביותר קשה דהא מסקינן ביו"ד סימן קנ"א דאף לכתחלה מוכרין בתים לגוי בסוריא וק"ו שלא לקנות מהם בשבת עכ"ל ולע"ד י"ל קו' ראשונה כמ"ש הרמב"ן בפר"א דמילה דמצוה דישוב א"י הוי מצוה ותקנת כל ישראל שלא החרב ארץ הקדושה א"כ הוי מצוה דרבים דעדיף ודוחה מצוה דיחיד וקושיא שניה י"ל לפמ"ש המרדכי בפחז"ה בשם רבינו מאיר דרבנן חשו טובא לפסידא דמוכר דמחמת דחקו מוכר וכן משמע בשעתא דמצרנות דאמוכר לא תקנו רבנן תקנתא דועשית הישר והטוב וכלל אין לנו לעשות תקנתא שיבא בה מוכר לפסידא בעולם עכ"ל וא"כ י"ל דמצוה רבה איכא לקנות מגוי בסוריא דהוי כא"י מדרבנן ולמכור לא אסרו דחשו לדחקו דמוכר דיבא לפסידא לזלזל כשלא ימכור רק לישראל:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה