ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
ברכות · דף ב.
לרבי שלמה יהודה בן פסח צבי ז"ל:
הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה ע"ה פרש"י דלא אמרו בו חכמים עד חצות רק לענין ק"ש ואכילת קדשים שנאכלין ליום ולילה וצריך טעם דמ"ש ותוס' בזבחים דף נ"ז ע"ב ד"ה להרחיק הקשו למה גם בנאכלין לשני ימים ולילה לא עשו הרחקה ונראה לפימ"ש תוס' בפא"נ דף ס"ד ע"ב ד"ה ולא ישכיר וטו"ז ביו"ד סימן קי"ז וחו"מ סימן ב' דהמפורש בתורה אין כח לחכמים לעקרו אפילו משום סייג וגדר עיי"ש וא"כ קשה איך גזרו בקדשים דכתוב ולא יניח ממנו עד בקר דמוכח להדיא דכל הלילה מותר באכילה ונראה מזה ראיה למ"ש בשו"ת חת"ס חיו"ד סימן ק"ט דה"ד אם מפורש ההיתר בקום ועשה אבל אם לא כתוב רק אזהרה בשוא"ת כגון ל"ת גדי בחלב אמו דממילא מוכח דכבוש מותר מ"מ אינו חשוב מפורש דכבוש הניחה תורה לחכמים לעשות כפי הזמן ומקום אם רואים שיש לגזור וכן אך ביום הראשון תשביתו דרשו אך חלק דרק מחצות אסור וחז"ל אסרו שני שעות קודם דלא כתוב ההיתר בקו"ע ובסימן ע"ג לא כתב כן עיי"ש ומכאן מוכח משום דלא כתיב עד בקר יאכלו גזרו עד חצות לכן בנאכלין לשני ימים דמפורש בפרשת צו ביום הקריבו את זבחו וממחרת והנותר ממנו יאכל וכן בפ' קדושים ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי ועיין רש"י ותוס'. בזבחים דף נ"ו ע"ב ד"ה ת"ל עד יום לכן לא אסרו ולא חלקה התורה היום דמשמע להדיא כל היום ובפ' קדושים נאמר והנותר עד יום השלישי דקאי על יאכל כמ"ש רש"י ותוס' שם ובהקטר חלבים ואברים מבואר במגלה דף כ"ח דמצותו כל הלילה משום דכתיב היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבקר וכן פרש"י פרשת צו:
ולדעת רמב"ם פ"ד ממע"ק ה"ב ובפ"א מהלכות תמידין ומוספין דגם בהקטר חלבים ואברים עשו הרחקה עד חצות צ"ל משום דיש לפרש הכתוב על חלבים ואברים שכבר עלו על המזבח קודם חצות ולא נתאכלו עדיין דמהפכין בהן כל הלילה עד הבקר כמ"ש הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין ה"ו וכ"כ רמב"ן בפ' צו דלפי הדרש אין הכתוב מלמד שנעלה האברים מן הארץ למזבח בלילה שכבר למדו זה מפסוק לא ילין חלב חגי עד בקר דמשם נלמד שיהיו פסולים בלינה ע"ג הרצפה ומעלין כל הלילה וכאן ידבר באברים שהן כבר ע"ג מזבח ביום שמהפכין בהן כל הלילה עד הבקר עכ"ל נמצא דלהעלות מן הרצפה ע"ג מזבח דנלמד מן לא ילין חלב חגי דלא נאמר ההיתר בקו"ע שפיר עשו הרחקה:
ויל"ע מפ"ק דקידושין דף י"א וכתובות דף נ"ז ע"ב דפריך עבד שלקחו כהן מישראל לא יאכל בתרומה משום סמפון והלא מפורש בתורה פ' אמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בלחמו ואיך יגזרו חכז"ל וי"ל דקושית הש"ס כיון דבעבד א"א למגזר משום דמפורש להיתר לא שייך נמי לגזור בארוסה משום סמפון דהכל חד טעמא ולא יגזרו לחצאין דהא כמה פעמים אמרינן לא פלוג ואם אפשר להחמיר משום ל"פ בכולן שפיר אבל אם אי אפשר ע"כ ל"פ לקולא: