ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
ביצה · דף יח.
גמרא רב ביבי אמר גזרה שמא ישהה ת"כ דר"ב כלי שנטמא מעיו"ט אין מטבילין אותו ביו"ט גזרה שמא ישהה ר"א מפני שנראה כמתקן כלי פירש"י רבא אמר טעמא דמתניתין מפני ולעיל פרש"י ד"ה רב יוסף אמר טעמא דמתניתין דטבילת כלים בשבת ויו"ט אסורה שינה ולא כתב כן אצל דברי רבא שבת ויו"ט וגם הת"כ קשה על רבא וה"ל להש"ס להביא הת"כ דר"ב אחר דברי רבא כמו שהקשה תויו"ט והנה הרמב"ם פ"ד מהי"ט כתב הטעם דט"כ שמא ישהה ובהלכות שבת פכ"ג ה"ח כתב הטעם דמחזי כמתקן כלי ועמדו בזה המפרשים וכולם ענו דבשבת ל"ש שמא ישהה דזמן קצר ל"ח לתקלה ויותר מזה מבואר ביו"ד סימן נ"ז דגם לזמן כ"א יום ל"ח לתקלה אמנם למה שינה טעמו ביו"ט ואם דת"כ דר"ב הא גופא קשיא דבשבת ע"כ הטעם דמחזי כמתקן גם ביו"ט א"צ לטעם דישהה ונ"ל דהנה הה"מ כתב פ"ד מהיו"ט דמה דפליגי על רבא בטעם דמחזי כמתקן משום דחזי לטמא ולמי שאינו אוכל חולין בטהרה בלא טבילה ול"ה כמתקן וגם לרבא בוה"ט דרבנן מה"ט ל"ה מתקן משא"כ כלים הנקחים מעכו"ם דלא חזי לכלום לכ"ע אף דהוה דרבנן מ"מ הוי כמתקן כלי עיי"ש ולפ"ז אומר אני גם לרבא מה שטובל לחולין ל"ה מתקן אלא דמחזי כאלו מתקן לתרומה אך הא לתרומה צריך הע"ש באה"ט לכ"ע וא"כ בלא"ה אסור להטבילו לתרומה כמו שפרש"י לקמן דמיכין לחול וע"כ טובלו לחולין לצורך היום א"כ אף דממילא נטהר לתרומה למ"ד מטבילין כלי ע"ג מימיו דבחד טרחא ל"ח מלאכה ה"נ בכה"ג והנה במתניתין תנן אין מטבילין כלי על גב מימיו אך לקמן ער"ב מבואר דאם מתניתין רבי דאסר להטביל כליו גם ביו"ט גם מתניתין ביו"ט ואם כרבנן דאסרו רק בשבת גם מתניתין רק בשבת וא"כ רבא שפיר קאמר מתניתין משום מתקן אבל ברייתא דת"כ ביו"ט שמא ישהה הוא כרבנן דקי"ל כוותייהו דביו"ט מותר להטביל כליו ע"ג מימיו ע"כ פרש"י מתניתין לבד לכל מר כדאית ליה אם כרבנן רק בשבת מחזי כמתקן ואם כרבי גם ביו"ט מחזי כמתקן וע"כ הרמב"ם דפסק ביו"ט מותר להטביל כליו ע"ג מימיו צ"ל ביו"ט טעם שמא ישהה:
ועדיין יל"ד להערוך דס"ל דפ"ר דאסור דוקא בצריך לו א"כ בישראל דא"צ לחלק וכמו בפרק הבונה דף ק"ג גבי תולש עולשין כשאינו מתכוין ליפות הקרקע דמותר הכא דעביד בארעא דחבריה וביומא דף ל"ד ע"ב בתוס' שם. ועיין בפרמ"ג בא"א סימן שכ"ג סקי"ד חילק ג"כ אם לתשמיש זה חזי כגון בוה"ט לחולין לטמא משא"כ במגעיל כלי ללח וחזי ליבש בלא"ה מ"מ הוי מתקן לתשמיש זה עיי"ש והוא כעין שכתבתי אם חזי לחולין לטמא ולמי שאינו אוכל חולין בטהרה וטובלה לחולין ל"ה מתקן אבל אם טובלה לתרומה הוי מתקן:
גמרא אדם נראה כמיקר הדבר משולל הבנה דמ"מ לעצמו מחזי כמתקן וכן מ"ש לעיל נראה כזולה וכן הקשה מהר"ם שיף ונ"ל דלא חששו רק משום דמחזי כמתקן בעיני אחרים דאצלו ליכא חשש דממ"נ אם ת"ח הוא יודע דאינו תיקון ואם לא יודע לא יטבול עד שישאל ונאמר לו דל"ה מתקן ואם ע"ה הוא ויטבול בלא שאלה אף דיסבור דמתקן בזה א"א לעשות תקנה דגם עתה מנא ידע דאסור מדרבנן כיון דס"ל מתקן ממש מותר ואינו שואל לת"ח כל החשש שהוא יודע דאינו מתקן ממש עפ"י עצמו או שאלת חכם מ"מ הרואה יאמר בזה מתקן מנא משא"כ אדם נראה כמיקר ויתלה בזה ועמש"ל דף ל"ג בס"ד:
תוס' ד"ה גזרה יו"ט אטו שבת ול"ה גזלג"ז עיי"ש ולכאורה כל הסוגיא תמוה דמרבה בגזרות וה"ט אטו אה"ט ונטמא מעיו"ט אטו יום טוב וכ"ל לפי מה דאיתא בשבת ס"פ ואלו קשרים מנין לקניבת ירק ביה"כ שחל בשבת דאסור ת"ל שבתון שבות למאי אי למלאכה כבר נאמר ל"ת כל מלאכה אלא לאו אקניבת ירק פרש"י דאסור מה"ת בעשה דשבתון דהוי טרחא שלא לצורך היום אף דאינה מלאכה ומ"ל קניבת ירק או שאר טרחא שלא לצורך ומעתה נחזי אנן אם טובל לתרומה דצריך הע"ש דהוה שלא לצורך היום אסור מה"ת אלא די"ל הואיל וחזי לחולין אי מקלעי לו אבל לפמ"ש הרמב"ן עה"ת פ' שמיני דהא דחייב אדם לטהר עצמו ברגל הוא אסמכתא מדרבנן א"כ מה"ת לחולין לא צריך טבילה ול"ש הואיל ממילא הוה איסור תורה מכ"ש בכל שבתות השנה ואף דזה כשמחמיר לטבלו י"ל דלא גרע מהדחת כוסת מ"מ כשטובלו לתרומה עכ"פ הוי שלא לצורך היום ול"ל הואיל וחזי לחולין דלפי ד"ת ל"צ טבילה לחולין כלל ולפ"ז גם אחר שאמרו חכמים דחייב לטהר עצמו וכליו ברגל לאכול חולין בטהרה והוי לצורך וגם כשטובל לתרומה י"ל הואיל וחזי לחולין ואף דהוה רק מדרבנן מ"מ כיון דאינו רוצה לאכול בלא טבילה הוה כהדחת כוסת רבו ביום דשרי וכ"ש דמצוה הוא הוי עכ"פ צורך קצת כמ"ש תוס' פ"ק דכתובות ד"ו ד"ה מתוך דבמצוה דרבנן נמי הוי צורך קצת מ"מ אחר שגזרו משום שמא יעבירנו אם עבר וטבל אסור בדיעבד בו ביום עמג"א סימן שכ"ג א"כ תו לא חזי גם לחולין היום והוי טרחא שלא לצורך בין מה"ת בין מדרבנן והדר לד"ת דעובר בעשה דשבתון ומכ"ש כשמטבילו לחולין דל"ש לומר הואיל וא"כ כל מה דמרבינין גזרות לגזרות הוא רק איסור תורה דכיון שאסרו בשבת שמא יעבירנו וכשטובלו עושה איסור תורה דהוה שלא לצורך גם לאחר תק"ח דחייב לטהר ברגל גם בשבת שחל בעיו"ט כיון דאסור להשתמש בו ביום תו יש לגזור ביו"ט אטו שבת ולאחר שנאסר גם ביו"ט הדר לאיסור תורה נמצא הכל גזרו אטו איסור תורה ולפ"ז א"ש לקמן: