אור ברסלב
ערך שי שס ביצה › דף יז.

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

ביצה · דף יז.

דף טו.

גמרא ת"ר יו"ט שחל הקשה צל"ח מה עניינו לכאן דמיירי לענין עירוב ונ"ל דהנה רבי מתיר לגולה לעיל לערב ע"ח ביו"ט שחל ע"ש ולר"א אוסר רבי ואי ב' קדושות הן שפיר קאסר משום הכנה אבל אי קדושה אחת ל"ש הכנה וה"ל להיות מותר כמ"ש תוס' לעיל ד"ה רבי ועיין מפרשים ובעירובין דל"ח איתא דס"ל לרבי שבת ויו"ט ב' קדושות רק אמר שם דרב גמרא גמיר דרבי תני לה ולא ס"ל והנה בזה פליגי בני גולה ור"א דבני גולה היה אצלם רב ע"כ שנו רבי מתיר ור"א ס"ל כיון דמ"מ רבי תני דב' קדושות הן ושייך הכנה ה"נ תני לאסור והנה קי"ל כרבי לאיסור משום דקי"ל ב' קדושות והנה הא דס"ל לרבי דחותם מקדש השבת וישראל והזמנים משום דתני דב' קדושות הן ע"כ צריך לחתום בשתים אבל אי קדושה אחת סגי לחתום בשבת דחמיר וכ"ש לפמ"ש בה"ג בברכות דף מ"ט דאמר שם לרבי אין חותמין בשתיים ופריך ממקדש השבת וישראל והזמנים ומשני חוץ מזה דהתם תרתי הכא חדא והביא רש"י שם פירש בה"ג משום דתרתי קדושות הן חותמין בתרתי וגרס שם בגמרא הנהו תרתי קדושות הן מש"ה חותמין בשתים ותלי"ת כונתי לדעתי וע"כ משום דמסיק הלכה כרבי לאיסור סמך לה הך דרבי דחותמין בשתים דחד טעמא הוא וע"כ גם בזה הלכה כרבי:

והנה י"ל לרבי לשיטתו חותמין בשתים ולא נכלל קדושת יו"ט בכלל קדושת שבת דחמיר דמי איכא מידי דבשבת שרי וביו"ט אסור דברפ"א דף ב' ע"ב איתא דרבי תני גבי יו"ט כר"י לאסור נולד ומוקצה וגבי שבת כר"ש להתיר הרי דחייש לקדושות יו"ט והחמיר שלא לזלזל בו וגם תפלה דרבנן ע"כ חותמין בשתים דיש חומר ביו"ט מבשבת וגם שלא לזלזל ביו"ט מדאינו חותם בו ע"כ חתם בתרתי גם בשחרית דליכא חילוק מוספין אבל לב"ה דס"ל לעיל שם דאין חומר ביו"ט מבשבת גם לענין נולד ומוקצה כמ"ש שם בהשגות ראב"ד על הרז"ה והמלחמות ולא חשו שתלזלו ביו"ט לכן ס"ל גם כאן דחותם רק בחדא ודי בהזכרה בעלמא באמצע לזכרון:

גמרא הוא נאסר וקמחו נאסר וכו' למנ"מ לאקנוייה קמחו לאחריני נ"ל לבאר גרסת בה"ג ורש"י דיל"ד לבה"ג אם הוא נאסר למה צריך להקנות קמחו והר"ן כתב משום דשליחו כמותו וקשה דאשלד"ע אף דאין השליח בר חיובא דאי בעי לא עביד לר"ס פ"ק דב"מ ד"י וכן הקשה שעה"מ פ"ו מיו"ט ונ"ל דהנה ק"ל כהכנה דרבה גם בהכנה דממילא ביד"ש וכתבו תוס' שם הא דמותר לאפות מיו"ט לשבת משום דקי"ל כרבה דס"ל הואיל ומקלעי אורחים וחזי לו היום מותר מה"ת רק אסור מדרבנן ע"כ סגי ע"ת עיי"ש לעיל דף ב' ע"ב ובפיה"מ לרמב"ם ור"פ זה משמע דגזרו הכנה דממילא משום הכנה בידים ומן התורה אינו אסור רק הכנה בידים היפך מסקנת תוס' שם ולפ"ז י"ל דה"ט אף דאשלד"ע מ"מ לגבי זה הוי כהכנה דממילא ובידים ואסור עכ"פ מדרבנן ומה דבעי אי עבר ואפה אי מותר ה"ט כיון דבלא"ה עבדיה לאיסור משום עונג שבת דאין לו מה לאכול אפשר להתיר אבל ביצה שנולדה ונגמרה ביו"ט דלא הוכן ליומו לתוס' שם דהוה דאורייתא ודאי אסור וגם לרמב"ם דעדיין לא עשה איסור כלל אסרו חכמים שלא יאכלנה ולא יעשה איסור כלל אבל אי מקנה קמחו לאחר הרי האחר בשלו מהני עירוב שע"י הוי כהוכן מאתמול וע"כ מותר גם זה לאכלו דל"ה הכנה דממילא מהיום כלל:

ולגרסת רש"י י"ל בכונת הגמרא הוא נאסר או קמחו נאסר די"ל מה איסור שייך בקמח כיון דכל האיסור משום מלאכה שייך רק בעושיה גם אי מקלעי אורחים חזי היום וגם לו אם יצטרך ובאיזה אופן יחול האיסור על הקמח אלא דהבעיא אם הצריכו עירוב משום הכנה בידים והוא לבד נאסר שלא לעשות מלאכה בלא ע"ת או קמחו נאסר גם א"ל יעשה בע"ה בה ולא תאפה לא ע"י ולא ע"י שליחו מ"מ נאסר משום הכנה דממילא להיותו קמח ואינו ראוי לאכילה עד שתאפה ויבושל וע"כ אם הוא נאסר לבדו יכול אחר לאפות לו בקמחו דאשלד"ע אבל אם האיסור משום הכנה דממילא גם ע"י אחר בלא שליחות אסור כביצה שנולדה ביד"ש וע"כ צריך להקנות קמחו לאחר שהניח ע"ת ונחשב כאופה מעיו"ט והוכן ע"י ע"ת וליכא גם הכנה דממילא של יו"ט וגם זה מותר לאכול ומתורצים שתי קושיות התוס' ועיין בישע"ק סימן תק"ג לענין חד טרפא פלפל שם ג"כ בדבר משום הכנה דממילא:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה