ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף צה.
גמרא מה לש"ש שכן משלם כפל בטענת לסטים מזוין תמוה חדא איך ע"י חומר כפל תקל עליו שישלם רק קרן בגו"א ועוד ליפרך דכפל עדיף לס"ד היא הנותנת משום דש"ש קיל לענין שבורה ומתה קיל לענין גו"א שישלם קרן ולא יבא לכפר וכן תמהו באס"ז ותוס' לעיל דף מ"א ובהכונס דף נ"ז וי"ל דהפרכא לענין אבדה דל"ש כפל כמ"ש אס"ז אבל לענין גנבה ליכא פרכא רק דהיא הנותנת ע"כ לא הוצרך למפרך רק לענין אבדה ואף דהוי שני הפכים בנושא אחד מ"מ י"ל לענין גנבה נותנת להקל עליו מכפל שכן קיל לענין שבורה ומתה ולענין אבדה דין להחמיר על ש"ש שכן חמיר לענין כפל בטענת לסטים מזוין. עוי"ל דחומר כפל בטענת שקר א"כ י"ל אם נחייבו בקרן בטענת לסטים מזוין יבקש טצדקי ויטעון אונס אחר כיון דגם לסטים מזוין לא שכיח משא"כ אם נחייבו בכפל אפשר שיטעון טענת לסטים מזוין דעכשיו כסבור שלא יתברר שקרו אבל. לענין גנבה אפשר שלא ירצה לטעון אונס דלא שכיח דמה"ט לא אמרינן מגו דהיה יכול לטעון טענה דל"ש לכן לענין גנבה קרנא עדיף לחייבו ובטענת לסטים מזוין כפל עדיף ובזה מדוקדק פרש"י קרנא עדיפא משום דאם יגיד באמת יפטר מקרן ולעיל לא פירש כן וגם בגמרא אמר לעיל קרנא בל"ש עדיפא מכפל בשבועה וכאן לא אמר רק קרנא עדיפא וה"ט דלענין טענת לסטים מזוין צ"ל ע"כ דקרנא עדיפא לענין טענת אמת דלענין טענת שקר אם נחייבו בקרן יטעון אונס אחר אבל לענין סתם גנבה גם לענין טענת שקר בלא שבועה יש עדיפות עוד נ"ל יותר נכון דלענין גנבה סתם דשכיח דמתרמי באמת יותר מלטעון ולישבע שקר ויתברר שקרו בעדים קרנא עדיפא אבל לסטים מזוין באונס לא שכיח ולא סליק אדעתיה אמרינן לעיל לענין שבויה משום דלא שכיח וה"נ אפשר דיתרמי דיטעון שקר וע"כ כפל עדיפא והתרצן מסיק דגם בזה קרנא עדיפא דכולל טענת שקר וטענת אמת: