אור ברסלב
ערך שי שס בבא מציעא › דף צג.

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

בבא מציעא · דף צג.

דף צב.

א"ה ארבעה שלשה ננהו והקשו תוס' מאי א"ה בלא"ה נמי קשה והנה בתוספתא פ"ח תניא מתנה ש"ח להיות כשואל והשואל כש"ח והשואל להיות כנושא שכר והשוכר כנושא שכר והשוכר להיות כשואל עכ"ל וקשה חדא למה לא קתני דש"ח מתנה להיות כנושא שכר דרבותא טפי מן שוכר כנושא שכר ועוד ע"כ אתיא כר"י דבלא תנאי שוכר כש"ח וא"כ לפמ"ש התוס' בפרק הזהב דף נ"ח ד"ה אר"י דדוקא ש"ח מתנה להיות כשואל ולא כנושא שכר בלא קנין ול"ל דתוספתא מיירי בקנין דקתני לה עם מתנה להיות כשואל ועו"ק לפמ"ש בחידושי רמב"ן פז"ב דהא דמתנה ש"ח להיות כשואל ול"ה אסמכתא משום דלאו בידו כלל א"כ בגו"א דקרוב לפשיעה ולאונס והוי קצת בידו שייך כל עניני אסמכתא כמ"ש תוס' פז"ב דף כ"ה ד"ה כל ור"ן שם וגם בקנין י"ל דלא קני ולר' יהודא גופא ס"ל אסמכתא לא קניא בפרק ג"פ דף קס"ח לכן נ"ל דמה"ט השמיט התוספתא תנאי ש"ח להיות כנושא שכר אבל שוכר מתנה שפיר דאם למשל נוטל עשר פרוטות בעד שכירות החפץ להשתמש בו ואמר לשוכר ישאר לך פרוטה אחת בעד השמירה הרי נעשה ש"ש וה"נ כשהשכירו סתם והתנה שבאופן זה משכירו להיות כנושא שכר הרי התנה שישתמש בחפצו עבור השכר שקצב ועבור שיהא שומר כנושא שכר ששוה פרוטה וכמתנה בפירש דמוזיל גביה פרוטה בעד שמירה מעולה כנושא שכר דזולת זה לא רצה להשכיר ולעיל דף פ' ע"ב אמר שוכר נמי מי לא עסקינן דמשוי לו טפי פורתא וא"כ בהתנה חזינן דזולת התנאי ל"ה משכירה בכך וא"כ א"צ קנין ולא שייך אסמכתא דזה נכלל שישמש בחפצו בעבור השכירות והשמירה כש"ש דשוה ג"כ פרוטה משא"כ ש"ח א"י להתנות להיות כנושא שכר ולפ"ז לר"י דס"ל שיכר כש"ח א"ש לישנא דארבעה שומרין ולא תני שלשה דשוכר חלוק מש"ח לענין התנה דמיד במשנה ב' תנא דיני תנאי בשומרין לכן אמר אי הכי דבשלמא אי לא אכפת דר"מ לדר"י ומתניתין ר"מ ושוכר כש"ח וסיפא אפכא קתני או תברא רישא ר"מ וסיפא ר"י א"ש דקתני ארבעה אבל כיון דמפכית ור"מ ס"ל שוכר כנ"ש ומתניתין כולה ר"מ ליכא רק שלשה: ולפמ"ש לעיל פא"נ דבש"ח ליכא אסמכתא דאין לו צד הכרח וא"ל גמר בלבו למת התנה מ"מ קנין צריך לדברי תוס' הנ"ל אך בחו"מ ופוסקים סתמו ומשמע דגם ש"ח מתנה בדברים לבד כש"ש וי"ל דתוספתא רבותא נקט בשוכר דיש לו צד הכרח מ"מ לית בו אסמכתא והמל"מ פ"י משכירות כתב בשם מהרש"ך דמלוה על המשכון לרב יוסף דהוי ש"ש משום דא"צ ליתן פרוטה לעני לא דיינין בו הא דמבואר לקמן להכי יהיבנא לך אגרא כי היכי דתנטר יפה דדוקא בנותן לו שכר לשמור אבל פרוטה לעני לא בעד שכר שמירה נותן ועיין לעיל דף פ' ע"ב רש"י ותוס' דמדמי שוכר לאומן א"כ חלוק דין שוכר מש"ש וארבעה ננהו דגם בשוכר אין הנאה בעד השמירה וי"ל הא נטרי כדנטרי אנשי משא"כ ש"ש צריך נטורתא יתירה וצ"ע על מהרש"ך ובזה י"ל לשון א"ה דברייתא דתני שוכר כש"ש משמע שוין לגמרי משא"כ במתניתין י"ל דבגנבה קרוב לאונס לא מיירי בסיפא רק קתני גנבה ואבדה סתם ש"ח פטור ושוכר וש"ש חייבים ובאונס גמור שניהם פטורים לכן אמר ברישא ארבעה שומרין הן דחלוק שוכר מש"ש לענין שינה באונס אבל עכשיו דקאמרת כתנא דברייתא דשוכר כש"ש דמשמע דשוין לגמרי א"כ שלשה לבד הם שו"ר בחת"ס חו"מ סע"ז נתעורר בזה:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה