ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף עד.
תוס' ד"ה הכא לאו בידו ר"ת כתב במשחק בקוביא דס"ל לר"ש דקני דאיידי דבעי לקנות גמר ומקני והקשו תוס' א"כ מה מדמה לה בסנהדרין לדר"ט דאין אחד מהם נזיר ועוד דא"כ גם בערבוני יקון למה הוי אסמכתא ונ"ל די"ל הא דלא מהני הטעם איידי דבעי לקנות גמר ומקנה דלא עדיף מהתנה בפירש דלא כאסמכתא משום דהוי מתנה עמש"ב לא מהני כמ"ש בעה"ת ובטוחו"מ סימן ר"ז וצ"ל דר"ת ס"ל כמ"ש המרדכי בב"ק בשם ר"נ דמדאורייתא אסמכתא קניא וא"כ י"ל א"א בתק"ח שתקנו לטובתי וכיון דבעי לקנות באסמכתא ה"נ מקנה ולפ"ז שפיר אמר בסנהדרין ר"ט הוא דיליף מקרא והוי מתנה עמש"ב וגם איידי דבעי לקנות מקנה לא מהני דלאו בדידיה תליא לבטל ד"ת ולפ"ז גם מערבון ל"ק דר"ת לשטתו לעיל דף ס"ה בתוס' ד"ה מניומי דאם אתפיס ל"ש אסמכתא ובערבון משום דאם יחזור בו מוכר א"צ לכפול ה"נ לוקח וא"כ ליכא בלוקח אסמכתא ול"ש לומר איידי דבעי לקנות באסמכתא אצל המוכר שיגמר ומקנה ללוקח דומה לזה כתבו מן הפוסקים איידי דבעי לקנות דשלב"ל מקנה דשלב"ל כדאיתא בחו"מ סימן קע"ו ור"ג ור"ט וא"כ למה לא מוכר דשלב"ל נימא איידי דבעי לקנות דמי המכירה אע"כ ועכצ"ל דל"ל איידי רק אם רוצה לקנות ג"כ דשלב"ל עוי"ל דיש שני טעמים לאסמכתא שלא קני חדא דאין בדעתו להקנות רק כונתו להסמך חברו וסומך שלא יבא לכך שנית דגם תולה בד"א ואין לו על מה לסמוך מ"מ כיון שהוא ספק אם יהיה איל יהיה אינו גומר ומקנה ואין הקנין חל על הספק כנראה מלשון הרמב"ם ור"ן נדרים פרק השותפין וסברת ר"ת נכון לטעם ראשון דאין פיו ולבו שוין דבלבו אין דעתו כלל להקנות לכן י"ל איידי דבעי לקנות מקנה וכפיו כן לבו ובזה מוכרחים דברי ר"ת אאת"ל דאין זה סברא ברורה מ"מ כיון דיש מקום להסתפק תו ל"ל אנן סהדי דאינו מיכוין להקנות לכן אפילו בלבו לא נתכוין להקנות הוי דברים שבלב ולא מועיל לסתור דברי פיו שאמר להקנות משא"כ לטעם שני כיון דהדבר מסופק אם יהיה ואינו גומר ומקנה ל"ל איידי דבעי למקני גומר ומקנה דאדרבה משום דבעי לקנות הרי דעתו נוטה דאפשר יקנה מחברו ומברר בפיו אם יהיה ואם לא יהיה אך זה אי דרשינן כר"ט דלא נתנה נזירות אלא להפלאה בתולה בד"א ובמה שכבר עבר מ"מ כיון דהדבר מסופק אינו הפלאה ה"נ בקנין ועכצ"ל כטעם השני אך אנן דלא קי"ל כר"ט וגם על ספק חל נזירות ה"נ בקנין לכן צ"ל כטעם הראשון דבלבו אינו מיכוין כלל להקנות רק להסמיך את חברו כיון דחברו אינו רוצה רק באופן זה משא"כ בנזירות לא הוכרח מן אחר ועיין רמב"ן וריטב"א ונמ"י בפ"ג דנדרים לכן במשחק י"ל איידי וע"כ משני בסנהדרין שפיר ההיא כר"ט: