ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף סג.
רש"י צ"א ברבית מותר רבית שאינה ע"י הלואה אלא ע"י מכר ופעמים שבאה לידי רבית כגון זו אם יוקרו וכו' וא"ל ישלם דמים ע"כ הנה לא תפס רש"י צד ההיתר שמא לא יוקרו הפירות דס"ל כהתוס' דצריך שיהא בידו לסלק הרבית וא"כ למה הוכרח לחלק בין מכר להלואה דכל ההכרח משום קושיא דסאה בסאה לחלק בין מכר להלואה אבל אם מחלק בין אין בידו תו ל"ל ונ"ל דרש"י ס"ל דבידו לסלק מהני שלא יהא כרבית משעת הלואה כיון דביד הלוה לסלק אינו מחייב עצמו ברבית אבל מ"מ כי לא מסלק יהא כרבית מאוחרת בשעת פרעון דאסור להרא"ש וכ"פ וכן פירש באס"ז שם דעת רש"י דס"ל רק במכר שרי רבית מאוחרת בסתם לא בהלואה והיינו פרש"י דהכא רבית הבא ע"י מכר וכ"מ ברלב"ח וריב"ש סימן ש"ה ובשו"ת לרמב"ן סימן רכ"א:
רבא אמר ברבית עמ"ל פליגי ונדחקו בתוס' מ"ט דרבא שנדחק לומר בעמ"ל פליגי כיון דעכצ"ל דתנא דמתניתין דערכין סובר צ"א ברבית מותר ומ"ש דנראה לרבא דמדרבנן לכ"ע אסור צ"א ברבית דוחק דמנ"ל וגם לקמן דף ס"ד ע"ב ד"ה ולא ישכור הקשו דלר"ת דעכצ"ל דתנא דמשנה דערכין סובר דצ"א ברבית מותר גם מדרבנן הק"ל למה נדחק רבא דבעמ"ל פליגי ונ"ל דריטב"א הקשה איך יחלקו רבנן ור"י בגוף ענין דביתוס מי אכל הפירות דהוי כהכחשה במציאות ואם לא נודע בבירור מנ"ל לר"י להביא ראיה וע"כ נ"ל דגם רבנן מודו דלוקח אוכל פירות ושניהם ידעו דהמלוה אכל הפירות רק ר"י ס"ל מסתמא התנו לפני המכירה ורבנן השיבו דאפשר מכר בסתם ואח"כ התנו אם יתן לו מעות יחזור למכור לו ואף שתהא שלו מעכשיו ומה גם אם רק הלוקח התנה כן דמותר לרמב"ם כדאיתא בחו"מ סימן ר"ז והיינו מוכר אוכל פירות היה דשם מוכר עליו דכבר קנהו סתם רק כשיחזור לו מעותיו חוזר ומוכר הקרקע אמנם האחרונים הקשו איך יאכל הלוקח פירות הא כשיחזיר לו המעות קנוי למפרע ללוה נמצא אכל המלוה בשכר המתנת מעותיו וכדאמר רבא לקמן דף ס"ה ע"ב מוכר אסור לאכול פירות כגון דאמר לו לכי מייתית קני מעכשיו ועיין פנ"י אך לרבא צ"ל בעורל לכ"ע שרי דמה רבית יש בזה דבשלמא אם התנאי לפני המכירה כל חיובו של לוה מה שאינו פורע לז"פ ונשאר חייב וא"כ הפירות של לוה ולמה לא ינכה המלוה הפירות שאכל מהחוב והוי רבית כמ"ש תוס' אבל אם התנה לאחר מכירה דחוזר ומוכרו לו אם יתן לו מעות לזמן פלוני א"כ כל חיובו של מלוה ע"י נתינת מעות של לוה א"כ כ"ז שלא נעשה החיוב אוכל שלו ויכיל להתנות סלא ינכה לו מקודם שיפרענו רק אח"כ וכה"ג כתב המל"מ פי"א מהלכות מכירה הלכה ח"י וכיון שכן א"ש דלכך א"ר דבעמ"ל פליגי דלפ"ז גם ר"י ידע דעמ"ל היה רק ס"ל מסתמא התנאי מתחלתו היה ורבנן השיבו דאפשר מתחילה קנה סתם והוא מוכר אח"כ ע"י תנאי שהתנה אח"כ ושלו אוכל כ"ז שאין הלוה מקיים התנאי ואח"כ יחזיר לו דמי פירות שאכל והיינו מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח היה ומה אעשה דבנמ"י לקמן דף ס"ה ע"ב הביא מהרשב"א דמדאמר משלשין גבי לכי מייתית קני מעכשיו ולא אמר שיאכל עמ"ל ש"מ דאסור מוכח דגם המוכר אסור עמ"ל אך בלא"ה עכצ"ל דרשב"א אוסר גם בתנאי לנכות דאל"כ למה ישלשו וכ"כ הטו"ז ביו"ד סימן קע"ד לדעתו ולא נודע למה וגוף הדבר השיגו הנמ"י: