ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף נז.
אר"נ ביטול מקח יש להם ובתוס' וקשה לר"ת מפרק המקבל זבן בר' ושוה מנה ובאלפס הקשה מב"ק דף י"ד ע"ב דבר השוה כל כסף ומאי ניהו קרקע ועיין באס"ז דגרסי בקידושין דף מ"ב דא"ר אר"נ אחין שחלקו יתר משתות בכל מקח ובשתות לא אמרן אלא במטלטלין אבל בקרקע אין אונאה לקרקעות משמע דיתר משתות גם בקרקע בטל מקח וא"כ ר"נ סותר א"ע ונ"ל דאין אונאה סובל ב' פירושים אחד מסברא דשוה כל כסף כדאיתא בב"ק ודוקא בנתאנה לוקח שנית מגזה"כ ואין חילוק בין מוכר ללוקח לכן מיעטה התורה קרקעות מאו קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד לאפוקי קרקע אם קנה ואינהו למוכר דאם נתאנה לוקח א"צ קרא דסברא היא דשוה כל כסף לכן כאן דמיירי מגזה"כ כשנתאנה מוכר דנתמעט מיד עמיתך אמרינן ביטול מקח יש אבל בהמקבל זבן במאתן ושוה מנה נתאנה לוקח אזי מסברא אין אונאה גם ביתר משתות ובחלקו קרקע ל"ש לומר שהוא שוה כל כסף דקרקע לקח וקרקע נתן ועיין באס"ז לקמן דף ק"ח ע"ב דמוכרח לומר אין אונאה לקרקעות משום חשיבות דשוה כל כסף דאל"כ י"ל לתקוני שדרתיך וכ"כ רשב"ם ר"פ המוכר את הבית דבקרקע ל"ש לומר הדמים מודיעין דאין אונאה לקרקעות ועתוס' שם דף ס"א ע"ב בד"ה ש"מ ועיין בפ"ז מהלכות ערכין בהשגות וכ"מ דעכ"פ עד פלגא ודאי דרך להוסיף משויו שו"ר בשעה"מ פי"ג מהלכות מכירה כתב קצת מזה:
עוד כ"ל לתרץ מלקמן דף ק"ח דבסמוך אמר יצא לחולין וצריך לעשות לו דמים ד"ת פרש"י דכתיב ערכך ותמה הפנ"י למה בדה טעם הא אזיל למ"ד ביטול מקח יש להם ונ"ל דה"ט דיש ביטול מקח משום דהוי מקח טעות דל"ה כלל לא תונו דאונאה היינו שהמקח קיים ומחזיר אונאה אבל עכשיו דאמר יצא לחולין ולא נתבטל החילול הק"ל יהא בכלל אונאה דאימעט הקדש ועכצ"ל משום ערכך והנה פירשב"ם הנ"ל לענין כ"ד שבמדה דבקרקע אינו בטל המקח רק יחזיר האונאה משום דאמדו חכז"ל דעתו דניחא לו שיתקיים המקח א"כ גם ביתר משתות י"ל כן אף דבעלמא בטל המקח ולמה ביטול מקח יש להם וצ"ל דאם יתקיים המקח ול"ה מקח טעות הדר דינא אונאה אין להם ולא יחזרו לו מה שנתאנה ממילא רוצה יותר בביטל מקח ובדבר שבמדה בדיבורו אטעייה ולאו בכלל אונאה הוא כדפרש"י כאן בד"ה יש להם ובזה מדוייק דברי הגמרא אונאה אין להם ביטול מקח יש להם ונדחק רש"י למה נקט אונאה אין להם דלית מאן דפליג בזה ולפמ"ש ה"ק משום דאונאה אין להם לכן ביטול מקח יש להם וזה גופא קאמר לקמן דף ק"ח סבור מינה די"ל לתקוני שדרתיך ויתקיים המקח אצל בעל המצר רק יחזיר לו מנה כמ"ש באס"ז שם ואי דהוה ביטול מקח ביתר משתות נימא משום דבקרקע אמדו רבנן דעתו דניחא לו שיתקיים המקח לכן אמר דאין אונאה לקרקעות גם בשליח וא"א לומר לתקוני שדרתיך שיחזרו לו אונאתו א"כ ביטול מקח יש להם ובזה א"ש דלא אמר ביטול מקח אין להם עיי"ש בפנ"י נדחק מאד ועיין בכתובות דף צ"ט ד"ה ה"ג בתוס':