ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף מט:
הכא מי ידע דמחל ובתוס' הקשו דבפרק הכותב וכו' נמי לא ידע שתמות אשתו קודם לו וא"ת בפרק אעפ"י דפריך טעמא דכתב הא ע"פ א"י למחול הכתובה והא סבר ר"י בממון תנאו קיים לתרץ בכתובה לא ידעה שימות קודם עכ"ל ונ"ל דהא מה שאומר דו"ד אין לי מתנה עמש"ב רק דאומדין דעתו דמוחל כמ"ש רשב"א ואס"ז בכתובות דף נ"ו דטעמא דר"י בשכו"ע דכונתו ע"מ שתמחול לכן א"ל ידע שיצטרך למחול אין כונתו למחול אבל בכתובה מוחלת בפירש התקבלתי ובפרט לפמ"ש בכ"ד דבכל דבר אמרינן כונתו שיהא על אופן המועיל וכדאיתא ר"פ השולח לישנא דמהני קאמר וכן הוא בחו"מ סימן קצ"ה לענין ק"ס דסתמא כונתו מעכשיו וה"נ היכא דידעה אבל כשלא ידעה ואלו ידעה שיבא לידי כך אפשר לא היתה מוחלת א"כ אדרבה אין רצונה שיהא באופן המועיל וה"נ אמרינן לא ידע שיהא אונאה ולכן התנה שלא יהא לו עליו אונאה ואלו ידע לא היה מוחל א"כ אדרבה אין כונתו שיהא התנאי על אופן המועיל דהיינו מחילה ומצד דברי פיו הוי מתנה עמש"ב ועוד אם מחמת דברי פיו נתפס אין לומר אלו ידע אפשר לא היה מוחל דהוי דברים שבלב הסותרין דברי פיו וה"נ בירושה דדבריו פיו ל"מ דמתנה עמש"ב רק אנו דנין מאומדנא שכוונתו בלבו למחול י"ל שמא אלו ידע לא היה מוחל וליכא אומדנא דמוחל בלבו ואפילו מוחל בלבו הוי דברים שבלב כיון דליכא אומדנא דמוכח לומר דמוחל אפילו יבא לידי כך משא"כ באמרה בפירש התקבלתי דהיא גופא מחילת כתובתה לא מרעינן דברי פיה בדברים שבלב:
ע"מ שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה פרש"י אין זה לשון מחילת אונאה אלא לשון תביעת אונאה ומק"ט נמי הוה והקשו תוס' דבפ"ק דמכות מדמהו לע"מ שלא תשמרטהו שביעית דמשמטתו עיי"ש עוד הקשו המפרשים דפשיטא אם התנה שלא יאנה אותו דחייב להחזיר האונאה אפילו לא נאמר לא תונו ונ"ל דרש"י ס"ל דלשון זה כולל כפירש תוס' וכפרש"י ומבואר בפ' השולח גבי בטל דמשמע דבטל כבר ומשמע דליבטל לכן בגט לישנא דמהני קאמר וגבי מתנה לשון דמהני קאמר ונחלקו רש"י ותוס' דפרש"י לישנא דמהני לפי הדין דלא נתכוין על דברים בטלים אף שהיא לטובתו ותוס' ס"ל דמהני לטובתו קאמר ה"נ לרש"י אין כונתו שלא יהא בו דין אונאה דהוי מתנה עמש"ב ע"כ כונתו שלא יאנה אותו ואם יאנהו אפילו בשתות יבטל המקח אבל אלו היה מהני תנאי שלא יהא בו דין אונאה יותר הוי מפרשינן דבריו על דין אונאה דמהני מדינא ומהני לטובתו לפי הנגלה דחברו נתאנה וא"כ הא גופא קמ"ל דלא מפרשין דבריו על דין אונאה משום דלא מהני מדינא לכן מדמה במכות ע"מ שלא תשמיטנו שביעית לכאן דאלו הוה מהני תנאי שלא תשמיטנו ה"נ היה מהני תנאי שלא יהא בו דין אונאה והוה מפרשין דבריו כן דגם רש"י מודה בכלל שתי כונות ושתיהן מהני לדינא מפרשין על כונה דמהני יותר לטובת המתנה: