ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף מב.
ת"ר ההולך למוד את גרנו אומר יה"ר וכ' שנאמר יצו ד' אתך את הברכה באסמיך באס"ז חקר אי הברכה בשם ומלכות ומניין מהקרא ונ"ל דשנאמר דמייתי ראיה על שיאמר יה"ר כי אתך מיותר אלא אתך שגם אתה תבקש ויקם לך:
תוס' ד"ה אמר שמואל הוכיחו מרבה דס"ל לקמן דצ"ג ע"ב דנם בעדנא. דניימא אינשי ועל בעדנא דעילי אנשא פטור מגנבה דהוי אונס וא"כ משכחת כפל בש"ש בטט"ג כה"ג ומה פריך בב"ק דף נ"ז לרב יוסף דס"ל ש"א ש"ש היכא משכחת טט"ג באבדה וכן אח"כ דאמר שם לא אם אמרת בש"ח שכן משלם כפל בטט"ג הא אכתי משכחת את"ד ונ"ל דאם חיובי ארבע שומרים גזה"כ שפיר י"ל דש"ש חייב בגנבה באונס דשם גנבה עלה כמ"ש תוס' שם בשם ר"י אבל לפמ"ש תוס' בפרק אע"פ דף נ"ו ע"ב שעמדה תורה על דעתן שכל אחד מתחייב עצמו בכך מתחלה נמצא הש"ש דמתחייב עצמו בגו"א דהוא בידו ולא אונס ממלא גם בגנבה באונס שאין בידו אינו רוצה לחייב עצמו וה"ט דרבה דגם בעדנא דניימי אנשי פטור וי"ל בזה פליגי רבה ור"י בשומר אבדה דלעיל דף כ"ט ובהכונס שם כתבו תוס' דגם רבה ס"ל דהוה הנאה משום פרוטה דר"י ולכן במודר אסיר וא"כ מ"ט דרבה דס"ל דהוא ש"ח וצ"ל דמשום הנאה פחותה כזאת אינו מקבל עליו אחריות גו"א ובשלמא שאר ש"ש בין שכר הרבה למעט כיון דקיבל השמירה בשכר זה אחשביה אבל אבדה רק מוכרח בגזרת התורה אבל ר"י ס"ל דחיוב ארבע שומרים מגזה"כ ולא בדעתם תליא כל שלא התנו לכן כיון דבמודר חשוב הנאה ה"נ וממלא לרבה גנבה באונס פטור ולר"י חייב והתם קאי הכל לר"י ופריך שפיר קרנא בעי שלומי וכן מה דפריך שם אי לסטים מזויין גנב מצינו כפל בש"ש ועיי"ש דכל הענין קאי לר"י:
אמנם כיון שזכינו לזה י"ל גם לרבה לאו משום דדעת הש"ש להתחייב בגו"א חייבו הכתוב דהרי שמירה בבעלים פטור ועוד איך יתחייב בלא קנין אלא תרוייהו אתנייהו דתורה חייבה אותן בלא קנין מגזה"כ רק מ"מ במה דאנן סהדי דשומר זה אינו רוצה להתחייב לא יחויב מגזה"כ כיון דמתנה ש"ש להיות כש"ח וה"נ כיון דיש אומדנא שעל דעת כן נחתו הוי כהתנה עם המפקיד דאינו מקבל על עצמו לשמור בעדנא דעיילי וניימי אנשי כמו כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו מפקיד משום אומדנא מועיל וכ"כ באס"ז לקמן דף צ"ג מבואר דטעמא דרבה דנם ועייל בעדנא דניימא ועיילי אנשי פטור משום דזה ודאי לא קיבל עליו וא"כ בהתנה בפירש להיות גם בזה ש"ש א"צ קנין לכ"ע גם למ"ד לקמן דף צ"ד דמתנה ש"ח להיות כש"ש צריך קנין ע"ש בהג"א ממהרי"ח דהכא ל"צ רק לבטל האומדנא וממלא חייב מחמת חיוב התורה דבכלל גנבה נכלל גם גנבה באונס ובשומר אבדה בין לטעמא דיש לו הנאה בין לטעמא אית דמפרשי דתורה הטילה עליו בע"כ כדאיתא בהכונס שם בזה אין לחלק בין גנבה לגנבה דל"ל דהוי כהתנה דמי ישמע לו הא בע"כ נעשה שומר מגזרה דרחמנא לכן פריך לר"י בש"א לא משכחת כפל וממלא א"ש דל"ש לומר מה לש"ש שכן משלם כפל בטט"ג באונס דאדרבה ש"ש פטור מכפל וחייב בקרן כל גנבה רק משום דהוה כהתנה להיות בזה כש"ח א"כ ל"ש לומר מה לש"ש וכן ל"ל דליכא פרכא דש"ח חמיר מש"ש דבש"ש ג"כ משכחת בטוט"ג באונס דזהו מחמת דהוי כהתנה להיות בזה כש"ח א"כ אין החומרא רק בש"ח ועיין חו"מ סי' רכ"ה ס"ג וד' ובסימן קע"ו סמ"ח:
גמרא נימא לאפטרופס הנה אי אפטרופס צריך לשלם ליתומים אם פשע עיין בחידושי רמב"ן פרק הנזקין דף נ"ב ונ"ל דשפיר י"ל דפטור דמשום ממנעו מתחלה כשמינהו הב"ד עד"כ מינוהו שיפטר דמשום טובת יתומים מוותרי והוי כהתנה לפטור אבל הכא לא רצה רב"ח כלל לומר דישלם ליתומים דידע דמקח טעות הוא ומריה דתורא תובע כדמסיק רק המקשן ס"ד יתומים תובעין וא"כ משום ממנעו וטובת היתומים א"א להפסיד לאחר וגם אין סברא שישלמו בעדו ובפרק שור שנגח דו"ה א"ל שמר אפטרופס שורם והזיק משלמים יתומים משום ממנעו שאני דההיזק בא ע"י שורם ול"ה כלל לתקנתם רק שלא יזיק שורם לאחרים ובפרק השולח ביתומים שבאו לחלוק בוררין להם חלק יפה ואר"נ הגדילו א"י למחות דא"כ מה כח ב"ד יפה אלמא בלא ה"ט לא מפקרי ב"ד משלהם גם לטובתם שיבררו להם חלק יפה: