ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף מא.
גמרא תרגמה ר"י ב"א קמיה דרב שנטלה ע"מ לגזלה מתקיף לה ר"ש מידי נטלה קתני טלטלה קתני אלא הבמ"ע וכו' קסבר שואל של"מ גזלן הוי וכולה ר"י הוא פרש"י וסיפא שהחזירה במקום שאינה מקומה כדמסיים במסקנא והפנ"י הקשה בתחלה מאי קסבר במאי איירי מתניתין ע"כ בחד מהנך גוני וא"כ עיקר התירץ שהניחה במקום שאינה מקומה ולא תליא כלל במאי דנטלה ע"מ לגזלה והל"ל בקיצור סיפא שהניחה במקום שאינה מקומה עכ"ל ולי קשיא עוד דדוחק גדול לומר דלא סיימוה העיקר ונ"ל דסמך על תחלת הסוגיא דאמר ה"מ ר"י הוא רק דפריך אימא סיפא וע"ז מתרצי ר"נ ור"י דאיתא בטוחו"מ סימן קפ"ט דאין הנפקד יכול לקנות הפקדון המונח ברשותו ע"י רשותו וכתב הטו"ז הטעם עפ"י פירשב"ם בב"ב דף פ"ה דרשות נפקד שהפקדון מונח עליו קנוי למפקיד ומהרי"ט חחו"מ סימן ס"ה השיגו תינח היכא דייחד לו מקום אבל בלא"ה אין שום מקום קנוי למפקיד וגם בייחד מקום כשהקנה הפקדון לנפקד אז יקנה ברשותו דלא השאיל הרשות רק בזמן שהחפץ של מפקיד עיי"ש והנה הכא בייחד לו מקום מונח על רשות מפקיד וכשנטלו לגזלו ממלא חזר הרשות לנפקד דתו אין החביות ברשות מפקיד דגזל ולא נתייאשו הבעלים אינם יכולים להקדישו וגם הנפקד דעתו להשיב הרשות לעצמו דנטל החביות להיות שלו אבל בנטלה לשאלה ולהחזירה מיד למקומה לא רצה שיחזיר לו הרשות א"כ השאיל לו הרשות וגם המפקיד צריך הרשות דעדיין החביות שלו אף דיש להנפקד דין גזלן ששאל של"מ מ"מ אין דעתו לגזול לכן כשהחזירה למקומה לר"י דל"צ דעת בעלים הוי חזרה לרשות מפקיד וע"כ תחלה קס"ד שטולטלה לשאלה ול"ש סיפא מרישא ולכן תרגומה שנטלה לגזלה או לשלם דמיה כמ"ש באס"ז בשם רמב"ן ותו אין החביות ברשות מפקיד לכן אף דנתחרט אח"כ והחזירה למקומה מ"מ לא החזירה לרשות מפקיד ואף דרוצה להקנות שנית המקום למפקיד איך יקנהו המפקיד שלא מדעתו ולא זיכה לו ע"י אחר וע"כ כשיחדו לו מקום ל"ה השבה דגם לר"י צריך להחזירה לרשות שהיתה קודם גזלה משא"כ כשלא ייחד מקום גם מתחלה לא היה קנוי הרשות למפקיד רק ר"ש דמסיק דאיירי בנטלה לשאלה דעדיין מקומה קנוי למפקיד ס"ל ביחדו מקום דמיירי שלא החזירה למקומה ובזה מובן היטב מה דתחלה אמר דה"א בלא יחדו לה מקום דכל מקום לאו מקומה ולבסוף מסיק להיפך דכל מקום מקומה גם צריך הבנה למה ס"ד בלא יחדו מקום דכל מקום לאו מקומה הא מ"מ השיבה כמקדם אבל ה"ט דהא גם לר"י כלתה לה שמירה שלו רק ביחדו לה מקום דמקומו קנוי למפקיד הוי השבה לרשות מפקיד כמו לחצרו אבל בלא יחדו דאין שום מקום קנוי למפקיד רק תחלה היה שומר וידו כיד בעלים ועכשיו כלתה שמירתו נמצא לא החזירה למקומה וקמ"ל דלא כלתה שמירתו וידו כיד בעלים והוי השבה אף דליכא רשות למפקיד:
רש"י ד"ה והא לא חסרה ואי קשיא דבריו תמוהין דא"כ עדיין אי ש"י צ"ח מ"מ בלא חסרה יהא ששל"מ ואי משום דדרכו להתחסר מגרע גרע עיין באס"ז ואפשר דבדבר שאין דרכה להתחסר הרבה ע"י מלאכה כמו שהתחיל לעשות בה מלאכה כן יתמיד והוי כשואל שכל הנאה שלו או כגזלן אבל בע"ח שדרכה להתחסר בהתמדת מלאכה וזה לע"ע לא חסרה ואף ששאלה ודאי לא יתמיד מלאכתו בה שלא יכחישה דאין דעתו לגזול ממש לא דמי לשואל אף שמתה מחמת מלאכה פטור דלכך שאלה אבל זה ע"כ לא יתמיד מלאכתו בה שלא לחסרה ויוכרח לשלם ל"ש לומר דליהוי כשואל שלא מדעת רק תליא אם ש"י צ"ח: גמרא ומדרב סבר ש"י צ"ח לוי סובר אצ"ח מ"ט דלוי דקדק באס"ז הא גם רב הוי ס"ל כן קשיא מ"ט ונ"ל גם בלא קרא אי הוה ידעינן דבעלים מקפידין הוי שולח יד רק כיון דאין חסרון שמא אין מקפידין אמנם לרב י"ל רובא מקפידין דרב ס"ל בב"ב דף צ"ב הולכין בממון אחר הרוב אבל לדידן ל"ל כ"ע מקפידין דעיניני רואות דיש שאין מקפידין ולרב עכצ"ל אפילו רובא ליכא ואיך ללוי כ"ע מקפידין ונעשה פלוגתא רחוקה במציאות: