ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף כג:
מחרוזות של דגים כתבו תוס' מבואר בתוספתא דה"ה מחרוזות של בשר כ"ה סימן וא"ת האמר בפג"ה אל תהא שוטה בחרוזין הוי סימן וי"ל גבי בשר שנתעלם מעין הקילו טפי דאין הלכה כרב מדפריך ורב היכא אכיל בשרא משמע דאנן אכלינן עכ"ל והרי"ף ורמב"ם וכ"פ פסקו כרב והק"ל וצ"ל דמ"מ קיל מאבדה די"ל מרובא דעלמא נפול כמ"ש פנ"י בפ"ק דכתובות דף י"ב לכן צריך סימן טוב אבל לענין בשר שנתעלם הוי רק ספק ומצטרף לספק אחר להיות ס"ס כמ"ש הש"ך ביו"ד בכללי ס"ס בשם או"ה אמנם י"ל בלא"ה דודאי אין רגילות ליתן בשר בחרוזות לכן הוי סימן לענין בשר שנתעלם כמ"ש תוס' בחולין דף צ"ה אבל היינו דאין רגילות כמו דגים מצד עצמן אבל מ"מ רגילות ליתן בשר בחרוזין כדי שיוכל להעלים עין ממנו דאטו בכיפי תלי להו לפניו תמיד וכמו ששאלו שם לרב אם מהני סימן חרוזין בבשר שיהא מותר להעלים עיניו והיינו בבשר כשר לכן הוי סימן לענין בשר שנתעלם דאינו של עכו"ם או טרפה אבל לענין אבדה ל"ה סימן דשמא מישראל נפול דרגיל ליתן סימן בבשר כשר כדי שיוכל להעלים עין:
כי הא דרבה בר בר הונא מחתך לה אתלת קרנתא הקשו בתוס' הא לבשר לכ"ע צריך חב"ח והבא לא עדיף מחותם אחד ונ"ל דלכאורה גם חותם אחד אינו דאטו גוי א"י לחתוך כן בלא טרחא משא"כ חותם מאריך טרחא לזייף וצ"ל דהגוי לא יעלה אדעתו שלסימן נחתך כן ולא ירגיש כלל לזייף כן ממילא ניכר שלא החליף אבל חותם רואה שנחתם בכונה וטרח לזייף לכן צריך חב"ח: