אור ברסלב
ערך שי שס בבא מציעא › דף יג:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

בבא מציעא · דף יג:

דף יב:

תוס' ד"ה הא קאמר להד"ם וכו' וכן מוכח מההוא דג"פ ועתוס' ריש גיטין הוכיחו מזה דגם שמואל סובר דטוענין מזויף אף דלשמואל ל"ש בהלואה לא שבקת חיי לכל ברי' עיי"ש מהר"ם ונדחקו דא"כ למה בגט אם אין עליו עוררין א"צ קיום דטעמא משום עיגון ונ"ל דבלא"ה י"ל ודאי עכשיו דלא אכשיר דרי יש מיעוט המצוי לזייף ואף דלא חציף אינש לזייף היינו עפ"י רוב משום דעל"ג וא"כ לשמואל אין הולכין אחר הרוב להוציא ממון גם על"ג אינו מעלה ומוריד בממון כמ"ש הריב"ש והוא ברמ"א חו"מ ס"ס למ"ד ונראה מה"ט דרוב ל"מ בממון אבל גט דאיסור הוא מועיל רוב אך כראה דתוס' ס"ל כיון דילפינן דבר דבר מממון דצריך דבר ברור ל"ש גט מממון ואח"כ מצאתי שכ"כ החות דעת בבית הספק סוף ס"ק ל"ד כמו דל"מ ס"ס או מגו להוציא ממון ה"נ בדבר שבערוה משום דילפינן דבר דבר מממון אלא עדיין י"ל לאחריני לא חשידי לקלקלה ולזייף דחזקה אא"ח ולא לו וברא"ש שילהי נדרים כתב דחזקה אין אשה מקלקלת א"ע לישב באיסור א"א כל ימיה וא"כ חזקה ורובא גם בממון מהני כמבואר באס"ז פ"ק דכתובות דף יוד ובהמאור ומלחמות ר"פ האשה שנתארמלה:

עוד בא"ד מלוה עצמו י"ל שיגבה ע"י קיום והפנ"י תמה א"כ אם אין בו אחריות נכסים לרבנן אמאי לא יחזיר והשתא קיימינן לשמואל דאין אחריות ט"ס ע"כ והנה דברי תוס' לפ"ר מוכרחין קצת דעם זה מתרצו הקושיא מר"י דאמר נפל ליד דיין הרי הוא בחזקתו כמ"ש תוס' בסמוך לכן נ"ל לקיים הדבר עכ"פ בעצמותו ואם שהתוס' לא כיונו לזה דכבר חקרו בעדות בשטר דהא הוי מפ"כ ולרמב"ם הוא מתק"ח ודעת רמב"ן שכיון שנכתב בלשון שטר לא הוי מפ"כ ודעת המאור בפד"א דע"ח שליחו הבעל המתחייב וחשוב מפי כתבו ובאס"ז כתב בשטר שאין בו אחריות נכסים ל"ח שטר רק ככתוב בפינקס לזכרון ומ"מ קי"ל דגובה בו מבנ"ח וצ"ל משום אינך טעמי אך לרמב"ם הוי עדות שאיאיל"ז כיון דמד"ת הוי מפ"כ וכן להמאור כל שטר אין בו דין הזמה וכתב תומים סימן ל"ד משום דכשיוזמו הרי לא שלחם המתחייב והוי מפ"כ וא"כ לא מועיל רק משום נע"ד דא"צ בממון דו"ח וכן עדות שיכול להזימה א"צ בממון משום נע"ד כמ"ש הש"ך חו"מ סימן ל"ג ואיתא בפרק אד"מ דף ל"ב ע"ב דבדין מרומה גם מדרבנן צריך דו"ח וא"כ לדעת הש"ך ה"ה דצריך שיהא עדות שיוכל להזימה והב"ש סימן מ"ב סקי"ד דאם האשה מכחשת הוי דין מרומה וצריך דו"ח בעדי קדושין ולדבריו צריך לחלק אף דבממון א"צ דו"ח במכחישן בע"ד לעדים שאני אשה דחזקה לא מקלקלה א"ע לישב באיסור א"א כל ימיה כמ"ש רא"ש שילהי נדרים וא"כ הכא דקיום לא מועיל משום הוכחה דפסול מדלא נזהר לשומרו א"כ אם הבע"ד מכחיש הוי דין מרומה וצריך דו"ח ועדות שיוכל להזימה ולכן בשטר שאין בו אחריות נכסים אף מבנ"ח לא יגבה כשאין חייב מודה:

אלא כשבאנו לזה י"ל כל עיקר קושית התוס' דכל שטר עידיו בלא דו"ח די"ל איחרנהו כדאיתא ר"פ אד"מ ומהני רק משום נע"ד ובכפל דיש הוכחה לרמאות וחייב מכחיש דהוי דין מרומה הדר לד"ת דצריך דו"ח וגם קיומו לא יועיל:

אמנם בגוף קושית התוס' נ"ל דרמב"ן ריש גיטין ותוס' פרק מי שהיה נשוי דצ"ג כתבו דמזויף לא טענינן ללקוחות דלא שכיח לזייף ול"ל דלא שבקת חיי לכל בריה כיון דתורה לא חששה דמרתת לזייף וא"כ ל"ק רק דנטעון להם פרוע כדמוכחי משטר כיס היוצא על היתומין דטענינין החזרתי אף דנאנסו לא טענינין אמנם נ"ל דגם לפרוע ולהניח שטרו בידו לא שכיח כדאמרינן חזקה שטרך בידי מה בעי דירא לשלם ולהניח השטר דלא יוכל להמלט ואם יטעון מזויף שמא ימצא לקיימו כיון דבאמת אינו מזויף ול"ד לטענת החזרתי בשטר פקדון כיון דיכול לטעון נאנסו סומך על טענה זאת דאם יתבענו יטעון נאנסו דעם עקש תתפתל וכמ"ש רשב"ם בב"ב דף עין סוף ע"א וכ"כ סמ"ע סימן ק"ח סקי"ז ולכן שכיח שיחזיר וכן מצאתי בתומים בכללי מגו אבל בשט"ח ל"ש שיפרע ויניח השטר לכן ל"ט ליתמי ולקוחות וזה נ"ל בדעת רבי שבתוס' כתובות שם שהוכיח מכאן דל"ט להו מזויף והקשו תוס' שם אכתי נטעון פרוע כמו בשטר כיס ולפמ"ש לק"מ:

אמנם מה שהוכיח התוס' דטענינן מזויף משום דלא שבקת חיי משטרי מכר ומתנה ולא משטרי הלואה דאפשר לטעון פרוע כמ"ש תוס' ריש גיטין צ"ע דמלוה יכול לכתוב ע"מ שלא תפרעינו רק בפני פו"פ וצ"ע בדין זה דיש לו מגו בה נאמנות גופא עש"ך חו"מ סימן ע"א סק"ד וטו"ז שם סימן ס"ט ובהה"מ פט"ו מהלכות מלוה ובשע"מ סימן פ"ב:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה