ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף ח.
התם האי קאמר כולה שלי והאי קאמר כולה שלי קשה א"כ חד רמאי ויהא מונח וי"ל דאפשר שניהם הגביהו וליכא גזל בחלוקה ואחרי א"א לחטפו דכ"א אומר כולה הגבהתי משא"כ לעיל בחד רמאי כיון דבחלוקה נגזל חד נמשוך ידינו ועדיין קשה איך ישבעו שניהם דיש לכ"א חצי דממ"נ שקר אי חד הגביהו כולה שלו לבד ואם שניהם הגביהו אין להם בה כלל דלא קנאוהו ומצאתי אח"כ באס"ז הקושיא והתירץ שכתבתי שכ"כ רמב"ן והר"ן דחה כמ"ש לכן נ"ל דהרי"ף ורמב"ם פסקו דא"צ לישב שיש לי בה רק שאין לי בה פחות מחציה וכתב הסמ"ע בסימן קל"ח דכל הנשבע ע"ד ב"ד נשבע ודעתינו שי"ל בה והנה לא אכפת לנו רק אם יגזל אחד לחברו וע"כ דעתינו שישבע שיש לו בה כדי שלא יגזל לחברו אבל אם שניהם הגביהו ולא קנו כלל אין אחד גוזל לחברו ולשמא לא זכו שניהם אין להשביעם דהפקר הוא א"כ דעתינו אם איתא שאחד הגביה כולה והשני רוצה לגזול ישבע על דעתינו שיש לו בה בכונה כדי שיפרוש ולא ישבע לשקר ואם איתא דשנים הגביהו יחד גם דעתינו מסכמת שלא ישבעו בכונה רק שאין להם בה פחות מחציה ואין כאן שבועה בשקר דבאמת נשבע שאין לו בה חציה רק אנו משביעין אותם מחמת ספק שמא אחד לבד הגביהו ויהא החלוקה בגזל לחברו ומ"מ אפשר שאין רמאי בהם דשניהם הגביהו ואין להם בה כלל ונשבעים אמת שאין להם בה וא"כ מזה סער לפסק ריף ורמב"ם: