אור ברסלב
ערך שי שס בבא בתרא › דף קלו:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

בבא בתרא · דף קלו:

דף קלה.

תוס' ד"ה לא קנה אלא ה"ט משום דבמיתת הבן נפלו נכסיו לפני בנו עכ"ל וקשה דעדיין יאמרו אביך זבין ואת מפיק כיון דמכח אביו קאתי וגם שם לקמן נימא הכי ואם כונתם דהכא הגוף של הבן ונפול לפני בנו ה"נ בזה הכח יבואו הלקוחות דהגוף של הבן ונראה כונתם דבשלמא למכור אין לו כח במה שאין לו פירות ולא יבואו לידי לעולם אבל ירושה ממלא קאתי לא מכחו ע"כ יכול להוריש מה שיש לו בו גוף אף דלא היה ולא יהא לו פירות בחייו לעולם וכעין זה החילוק מבואר בקצו"ח סימן ל"ט לענין שעבוד לחצאין דאין לו כח לשעבד אבל ממלא חל והביא ראיה ממזכה לעובר דלא מהני וירושה חל ממלא וע"כ הכא דיש לו גוף ואין לו כח למוכרם כיון דאין לו בו קנין שלם ולא יהא לו בחייו ק"פ אבל ירושה ממלא חל מיד במיתת מורישו אבל הלקוחות לא קנו ושפיר יכול לומר דאתי מכח אביו ממש אבל לקמן דף קנ"ט דאין לבן בשעת מותו של בן שום דבר וכשם דא"י למכור כך אין לו מה להוריש ושפיר אמרו אביך זבין ואת מפיק וצ"ל דאתי מכח אבא דאבא:

גמרא ואם איתא ליורשי נותן מבע"ל רשב"ם נדחק מאד דגם לר"י דק"פ כקה"ג מ"מ חזרו ליורשי נותן מבע"ל דהא מ"מ לא נתן הגוף לראשון ונ"ל כיון דהנותן לא ביאר להדיא איך יהא כשימות שני בחיי ראשון או יחזרו ליורשיו או ליורשי ראשון הל"ל אוקי ארעא בחמ"ק דהוא הנותן כיון דראשון אין לו רק פירות כמו במשכיר בית ונתעברה השנה בב"מ דף ק"י דקי"ל דאוקי ארעא בחזקת המשכיר דהגוף שלו אלא די"ל כאן שאני דאם כונתו שישאר ליורשי ראשון אין לנותן גם גוף משא"כ במשכיר עכ"פ הגוף שלו לאחר חדש העיבור אך י"ל הא גופא כיון דמספ"ל אי יצאה לגמרי מרשות הנותן הל"ל אוקמוה בחמ"ק וכ"ז אי ק"פ לאו כקה"ג דעדיין לא יצא עד עתה מחמ"ק אבל אם ק"פ כקה"ג הרי ודאי יצאה מחמ"ק כ"ז שהראשון אוכל הפירות ואדרבה יש לראשון חמ"ק ובזה יובן מה דאמר בסמוך לרשב"ג מכר בדיעבד ואסור למכור או ליתן לכתחלה דקשה ממ"נ אי קפיד הנותן שלא יתן לאחר גם דיעבד לא יועיל ואי תלאו בדעת הראשון למה אסור אבל י"ל דספק הוא או נהי דיש ג"ד דקפיד אבל ליכא אומדנא דמוכח שיועיל להוציא מיד המוחזק לכן אסור לכתחלה ואין להוציא דיעבד מיד המקבל כיון דמוחזק ואוכל הפירות וק"פ כקה"ג וחשוב מוחזק וגם לר"ל דק"פ לאו כקה"ג מ"מ עד עתה ודאי היו הפירות של לוקח או המקבל וספק זכה בגוף משא"כ השני דלא היה לו עד עתה כלום ועיין אס"ז ובזה י"ל מה דקאמר ומכר ואכל דדקדק הרשב"ם למ"ל האי ואכל אבל י"ל לפמ"ש הש"ך בחו"מ סימן קל"ג דאף דמגו להוציא לא אמרינן מ"מ כשמחזיר המעות ללוקח אמרינן הרי דיש סברא להוציא כשאידך אינו מפסיד הקרן אבל כשמפסיד אין סומכין על סברא דמגו רק על אומדנא דמוכח טובא וה"נ קמ"ל לרבי אף דאכל ואין לו להחזיר הדמים וזה השני בא להוציא' בלא דמים מ"מ מוציא דלרבי יש אומדן דעת טובא דקפיד הנותן בכך דמהני גם להוציא מהלקוחות א"נ י"ל דנקט ואכל לרבותא דה"א דלפיכך מוציא מיד הלקוחות כיון דאמר רבנן דלא ליזבן ועבר לא אהני וכתב מהרי"ט ואחרונים הא דכ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ היינו אם יתוקן בזה מה דעבר וכשיש לו להחזיר הדמים ללקוחות יתוקן האיסור אבל כשאכל ואין לו להחזיר נהי דיתקן האיסור נגד השני שלא יגרום לו היזק אבל יעשה איסור גדול דמפסיד ללקוחות דנטל דמי בעד מכירה לחלוטין ועכשיו יחזרו בחנם קמ"ל דמ"מ מוציא מלקוחות דלאו מטעם דעשה איסור אלא דאומדנא דמוכח דדעת הנותן שלא יועיל מכירת הראשון:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה