ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא בתרא · דף פז:
תוס' ד"ה הלוקח כלי מבית האומן פ"מ לבקרו ונאנס בידו חייב לכאורה נראה דחייב משום שואל נראה לר"י דחשוב לוקח ומייתי ראיה מההוא דלקמן דאייתי קרי לפום נהרא דאר"כ אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואי שואל הוי אמאי לא יוכל להקדיש עכ"ל וא"כ צריך ישוב הסתירה דמנדרים משמע דהוי שואל והכא משמע דהוא לוקח וגם נ"מ לדינא אם בשעה שהגביה הכלי לבקרו נשאל לו בעל הכלי למלאכתו דהוי שאלה בבעלים וכן נ"מ לענין שטרות דאין בהן דין שומרים לכן נ"ל דלעולם חייב מטעם שואל ושאני לקמן דודאי כשנטלה לבקרה והגביה אם תכשר בעיניו יקנה אותה אזי אם היה נגמר הדבר שאומר שרוצה בה הל"ל איגלאי למפרע דקנה מיד כשהגביה דהוברר למפרע וכ"ז כשנתברר אבל אם נאנס בתוך כך והשתא צווח דאינו רוצה בה ל"ל דהוברר למפרע לכן צ"ל רק מטעם שואל אבל בהך דקרי דלא נאנסו וכל הנהו דנטלו קרי צווחי קמי ר"כ דרוצים במקחם ממלא הוברר למפרע ואף דקי"ל א"ב היינו רק מספקא אם הלכה כמ"ד י"ב ולכן קי"ל בביצה דף ל"ח בדרבנן י"ב ואתיא בשו"ת רשב"א סימן תרנ"ו והובא ביו"ד סימן רנ"ט בספק הקדש ונפל הממון קמי יתמי הוי ספק ממונא לקולא והממע"ה ובתומים בקונטרס תק"כ ס"ק קכ"ז השוה דעת הפוסקים וחילוק בין אנו דנין על הנודר אי מחווב משום בל יחל דברו אזי הוי ספק איסורא ולחומרא אבל כשדנין רק לענין הממון כגון לענין יורשים דאינם באיסור בל יחל הוי ספק ממון לקולא דיש לאוקים הממון בחזקת חולין עיי"ש וה"נ דבאו הלוקחים לשאול על הקרי והם לא נדרו וכיון דספק אם י"ב ספק ממונא לקולא אף בדאורייתא דהלוקחים מוחזקים מן קודם לידת הספק ברשות בעלים דהא לא נטלו כדי לגזול כפירשב"ם וגם בעלים למכור הביאו ומכ"ש במטלטלין עיקר החזקה התפיסה וההקדש הוא הממע"ה כנידון הרשב"א לענין היורשים ול"ל דליורשים איכא חמ"ק דמסח מורישם באים והנכסים בחזקתו אבל הכא לית להו חמ"ק רק דתפסו קודם שנולד הספק ואפשר י"ל ספק הקדש לחומרא דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט והלוקחים והקדש באים מכח המוכר זה אינו דהא מבואר בשו"ת הריב"ש סימן ק"ס בנפל ספק בצוואה וז"ל שם אני הבאתי ראיה מהר"ם ז"ל דאפילו בהקדש דאיכא איסורא וגם דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט כשהדבר ספק נאמר שהנכסים בחזקתן וכ"ש בהקדש עניים וכן י"ל ליורש כמו לבעלים ומה שאמרת שקודם שבא היורש החזיקו עניים בחלקם אין זה חזקה אלא תקיפה במה שאינו שלהם שהרי היורש הבא לירש מחמת קורבה חזקתו בנכסים ברורה וההקדש ספק ואפשר שאם הספק היה בשניהם כגון שזה לא בא מחמת קורבה וירושה דממלא אלא שניהם באו לזכות מכח הצוואה ויש בה ספק אז היה אפשר שתועיל התפיסה להקדש במטלטלין ולא בקרקע שאין תפיסה מועלת בהם עכ"ל הרי גם נגד אחר שאינו יורש הוי ספק ממון ולא ספק איסור ואפילו תפסו להקדש לאחר לידת הספק מסופק אי מועיל וא"כ הכא דלוקח מוחזק מקודם לידת הספק אמרינן לגבי הקדש הממע"ה ושמא הוברר למפרע: