אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שעא

סימן שסט

סעי א' ונתייאשו הירושלמי ס"ל דמועיל יאוש בקרקע והקשה נתיבות הא ליכא ש"ר ונראה לפמ"ש תוס' במרובה דף ס"ו ד"ה כיון דבאיסורא אתי לידו דמשמע מזה דיאוש אינו כהפקר גמור דאל"כ אף בתר דאתי לידו באיסור יזכה מהפקר אך למה אינו כהפקר צ"ל משום דגזלה אינו ברשותו להפקיר כמו שא"י להקדיש ולכן צריך שאר שיבא לידו בהתירא ובקרקע דאינה נגזלת והוא ברשותו מהני יאוש מכח הפקר בלא ש"ר ולפמ"ש קצו"ח סימן שס"א הא דיאוש ל"ק משום דבאיסור אתי לידו לפמ"ש תוס' בע"ז דף ע"א ד"ה מאי היכא דאתי לידו באיסור גם במציאה ומתנה דמי למקח ואין משיכה קונה וא"כ בקרקע דקנינו בחזקה קני ביאוש לחוד.

סעי' ב' ואכל פירותי' עש"ך סק"ד דבכלי אם נהנה א"צ לשלם אפילו קיימא לאגרא ובסימן שס"ג בש"ך סק"ח כתב דמטלטלין דנגזלין אם גזלן ועשה בהם מלאכה ולא פחתן אפילו קיימא לאגרא פטור כיון דגזלן ברשות הגזלן הן ובשלו נהנה עכ"ל ולפ"ז באחד שלקח מחברו בע"כ שטאט פאפיר ונתנו קאפציע ותובע הנגזל שכר כנהוג ליתן שכירות בעד זה שנותן בעדו קאפציע שטאט פאפיר ואח"כ מחזירן בעין לפ"ד הש"ך לקמן סימן שפ"ו סק"ג דמסיק דשטרות אין נגזלין והן ברשות בעלים א"כ צריך ליתן שכר כמו בגזל קרקע ודר בו דכאן ברמ"א וש"ך סק"ה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה