ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שטז
סעי' א' והוא שלא בד"מ מבואר דבמרדכי והג"מ פליגי ע"ז ונ"ל כיון דהש"ע ונושאי כליו סתמו דלא כמרדכי ל"ל קי"ל כמ"ש בכללי תפיסה תומים ונתיבות ועוד דקרקע בחזקת המשכיר ואפילו רוצה השוכר לצאת ולהשכיר למי שב"ב מרובים יכול המשכיר לעכב ולהוציא השכירות ממנו כיון דאין הספק על הדמים רק על הקרקע עיין לעיל סימן שי"ב סט"ו בש"ע ובמ"ש שם סי"ט ואף לנתיבות דבפ"ד גם בקרקע אין מוציאין השוכר היינו כיון שירד ודר בה אין מוציאין אותו אבל להכניס אחרים הוא בא להוציא מהמשכיר ולעכו"ם אף שאין ב"ב מרובים א"י להשכירו עיין לעיל סימן שי"ב ס"ז ובאה"ג שם אות נו"ן ולעיל סימן קע"ה ס"מ ובדיעבד והעכו"ם משלם יותר הריוח לבעה"ב כמ"ש נ"י והג"ה לקמן סימן שס"ג ס"ר והמח"א ה"ש סי"ט כתב דהנ"י ל"ק רק כששכרה הראשון בפחות משוי' ושני משלם שוי' אבל אם שכרה ראשון בשוי' כיון דשכירות ליומו ממכר הריוח של שוכר ראשון דזה נהנה וזה ל"ח ומסתימת נ"י ורמ"א ל"נ כן אלא כיון דאינו רשאי להשכיר לשני ל"ל בזה שכירות ממכר דלאו אדעת כן השכירה ועוד דאין אונאה לקרקע עיין לעיל סימן קע"ה בסמ"ע סקי"ד וגם להמח"א נראה דלכתחלה יכול לומר המשכיר איני רוצה להשכירה לשני שב"ב מרובים זולת אם יתן לי ההוספה עתו"ס פרק כיצד הרגל דף כף ע"ב בד"ה הא איתהנית ונ"ל דשוכר שני ששכרה ביותר משוי' א"צ לשלם רק שוי' וכהא דסימן שס"ג ס"י דאם שכרה מראובן ביוקר ונמצא הבית של שמעון לא יפרע לו רק שוי' וה"נ כשלא הי' רשאי להשכירה ובעכו"ם וכבר פרע יותר מהראוי להשכיר לעכו"ם צ"ע כיון דלפי הדין הוא כישב בלא פסיקת שכירות וא"צ לשלם רק שוי' ועסמ"ע סימן קפ"ג ס"ז ס"ק כ"א בהטעהו השליח לעכו"ם במקח בדבר שאין לו קצבה דהיינו דבר שנמכר באומד הכל לבעל המעות וה"נ הכל לבעה"ב רק י"ל כיון דלא שלחו בעה"ב ושלא ברשותו השכיר ובגרותו הרויח יחלוקו כהך דס"ה שם בש"ך סק"י ומוכח בש"ך שם סקי"א דה"ה כשנתן לו סחורה למכור במקום פלוני ושינה ומכרו במקום אחר חולקין בריוח להרא"ה ועיטור ובנ"י בהגוזל קמא דף ק"ב כתב בשם הרא"ה כיון דשינה משליחותו ל"ל ידו כיד משלחו והל"ל כל הריוח לשליח רק משום דמעות משלח גרמו ג"כ הריוח חולקין אף בדבר שאל"ק ומדמה לה להוסיפו לשליח בדבר שי"ל קצבה דחולקין דמשום גרמא שלו הוסיפו לו שהרי אין דרך לתת כן לאחרים ה"נ גם בדבר שאין לו קצבה כששינה ועסמ"ע סימן קפ"ג ס"ק ח"י וס"ק כ"א ונתיבות סימן שנ"ו ס"י כתב דאם גנב ומכר ביותר משוויו אין הגנב י"ל אתן לך שוויו דגזלן משלם כשעת הגזלה דכיצד עושה סחורה בסחורה ש"ח כמבואר בשס"ג ס"י בהג"ה ומוכח כמ"ש דגם ביותר משוויו מיירי ומ"מ צ"ע דרמ"א פסק דכל הריוח לבעה"ב לשיטתו בקפ"נ ס"ה דאם שינה הכל לבעל המעות אבל להרא"ה וסייעתו וש"ך שם ה"נ יחלוקו כיון שלא הי' לו רשות להשכיר לאחר שב"ב מרובים דבית של בעה"ב וגרמת שוכר ששינה גרמו הריוח ונתיבות לשיטתו דבסי' קפ"ג חולק על הש"ך וס"ל דאין חולקין רק כששינה ונתכוין לקנות אדעת שיחלוקו דאזי שינוי קונה כמ"ש נתיבות שם ס"ג וא"כ זה ל"ש רק בנתן לו מעות על שעורין וקנה חטים והרויח דכיון דקנה חטים תו ל"ל דכיצד עושה סחורה בפרתו ש"ח משא"כ אם נתן לו סחורה למכור ושינה במכירתו או גנב מהסחורה ומכרה וכ"ש קרקע דאין נגזלת דכל הריוח לבעלים כיון שעלה על סחורתם וחילוק זה מוכרח ברמ"א דברצ"ב ס"ז פסק דאם הנפקד הרויח במעות שלא הי' לו רשות להשתמש בהן הריוח שלו ובשס"ג ס"י פסק כשלא ה"ל רשות להשכיר הריוח של בעה"ב אלא פשוט כמ"ש דעכ"פ קרקע שאני ועקצו"ח סימן ש"י ס"ג והנ"י בכיצד הרגל פסק דהריוח לבעה"ב ובהגוזל עצים הביא מהרא"ה דבדבר שאל"ק חולקין צ"ל כיון דהביא דעת רי"ף אח"כ כן מסקנתו ובמראה פנים על ירושלמי פרק הגוזל עצים הלכה ה' תמה על הש"ך הנ"ל שכתב שכ"ד הנ"י בשם הרא"ה דהמעיין שם יראה של"כ הרא"ה רק דמירושלמי נראה כן ולבסוף הביא דעת הרי"ף להלכה עיי"ש שהביא שם כ"פ שלא מנאם הש"ך ואלמלי ראה אותם הש"ך ל"ה פוסק לומר קי"ל ובשו"ת ב"ח ישנות סימן קמ"ד באחד שמכר כישות לחברו ונדר לו שיהיו יפות כולם והרשהו שימדדם בעצמו וכאשר בא הסחורה לא הי' המוכר בביתו ומכר הלוקח הכישות לגוי ומדדן לו ונמצא בהן רעות והוכרח לחוזר שני אדומים מסך שפסקו וא"ל עשה כן ה"ל היזק גדול מהגוי ופסק דפטור המוכר דלדברי לוקח הוי מקח טעות ולא ה"ל למוכרם וכיון שמכרם נראה דאף הרשב"ם שכתב המרדכי בשמו בהגוזל קמא דמרויח במעות פקדון אין הריוח למפקיד דוקא פקדון דכיון דשלח בהן יד ה"ל כגזלן אבל זה לא שלח יד דהורשה למדוד ולמכור מודה רשב"ם שאם אינו רוצה לקיים המקח כיון שהי' בטעות א"כ אפילו הרויח נותן לו חצי ריוח את"ד אך מפוסקים הנ"ל משמע בין עשה ברשות בין שלא ברשות כל הריוח לבעלים וי"ל הב"ח לא העמיק לדינא בזה כיון דלכל הפחות יגיע לבעל הכישות חצי ריוח ע"כ יתרצה לוקח במקחו כדמשמע בב"ח שם דבא על הלוקח בממ"נ כדי שלא יוציא השני אדומים מהמוכר אבל א"צ ליתן ריוח כלל למוכר עייש"ה.