אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שטו

סימן שיד

שכירות נשאלתי ראובן שכר ווערטצהויז מגוי והשכירה לשמעון לזמן על תנאי שלא ישכירנה לאחר ומת שמעון ונשארו אלמנתו ובני' שם ותבעו את ראובן בב"ד שיחזור ליקח מהם הוו"ה לאחר חדש שיצאו אז והסכים ראובן ואח"כ חזרו ושאל השואל כיון שהקפיד ראובן שלא ישכירנה שמעון לאחר קפיד נמי אבניו אחריו שהם ברשותם וירא שלא יגרמו לו היזק אצל הגוי כשיצטרך לשכור עוד עיין כתיבות סימן שמ"א ס"ג ועוד כיון שסלקו עצמן א"י לחזור כמ"ש מח"א הלכות שכירות ס"ט ושעמ"ש בסימן זה והשבתי מ"ש כיון שהתנה שלא ישכירנה לאחר יכול ליטלנה גם מבניו אינו כיון דאחר מות שמעון הניחם ראובן כמה זמן הרי נתרצה בהם עש"ך סימן של"ג ס"ק מ"ד ועוד אפשר לא קפיד רק משום דגם שלא ישכיר שמעון לאחר ישלם השכירות אבל עתה אם יטלנה מבניו ישאר בלי שוכר א"כ אין להוסיף על התנאי שאמר להשכיר ולא להוריש ובפ"ק דכתובות דף י"א כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב א"י למחות מ"ש מהשעמ"ש הנה עיקר ראייתו מהרא"ש פ"ק דב"ב סמ"ג בדין בית סתום י"ל ד"א פירץ פצומיו אין לו ד"א משום דאין הד"א קנויית לו רק לתשמיש בעלמא וכיון שגילה דעתו שא"צ להם פקע זכותו י"ל לפמ"ש נתיבות סימן קצ"ב סי"ג דאם שכר מקום וקנהו ע"י תשמישין כגון שהכניס בהמותיו לשם ולא נעל וגדר אין גופו קנוי להשוכר לקנות על ידו אם הונח שם מציאה או מקח דאין לו עליו רק שיעבוד להשתמש בו אבל אם נעל וגדר קנה הגוף לפירות יעיי"ש וה"נ אם קנה בכסף ושטר או נעל וגדר דקנה הגוף לפירות ל"מ מחילה בדיבור לבד משא"כ בד"א שלפני הפתח הגוף קנוי לשני השותפים בחצר וקונין מאחרים במקומו רק זה שהד"א לפני פתחו יש לו שיעבוד לתשמיש בעלמא לכן מהני מחילת שעבודו וגם בסתימת החלון בעל החלון לא הי' לו שום קנין בחצר חברו רק שיעבוד שלא יסתום חלונו לכן מהני מחילה בשתיקה ובדיבור לבד וזוח"א שם כתב ג"כ דמחילה ל"מ בשכירות דהגוף קנוי לפירות רק כיון שנסתלק המינה הפקירה וכיון שהגוף של משכיר זכה ממילא ודוקא אם נסתלק מיד וכאן אמרו שיצאו אחר חדש הוי כאומר הא"מ אחר ל"י וכ"ש אם אמר שיפקיר אחר שלשים וכן כאן כ"ז שיושב עם כליו בבית לא נסתלק לומר שהפקיר רק הבטיחו שיצא ואזי יסתלק ומשום מחילה הי' אפשר לומר כיון דה"ל שיעבוד על הבית לדור זמן ארוך מחל קצת משיעבודו שלא יהא לו רק על זמן קצר אלא דמחילה ל"מ כיון דיש לו קנין בגופו וצ"ל משום דנסתלק הפקיר זה ל"ל רק אם נסתלק ויצא או לא הי' בתוכו או עכ"פ אמר אי אפשי בה מעתה ולקמן סימן ש"ס ס"ח שלחה ביד ע"כ אף דא"ל המשאיל שלח אם מתה בדרך חייב בד"א בתו"ז שאלתם והא ג"ד וסילק א"ע מלהשתמש בה בהסכמת המשאיל ויהא ככלתה זמן שאלתה אע"כ דיכול לחזור כ"ז שלא יצאה מרשותו ועמח"א הלכות שאלה ס"ז וק"ו בשוכר דקנה בכסף וחזקה ועוד גם המח"א ושעמ"ש לא אמרו רק כיון דגוף המקום של המשכיר מהני מחילה או סילוקו של שוכר ומיד זכה המשכיר כיון דהגוף שלו אבל כאן דראובן שכרו מהגוי וחזר והשכירו הרי לא נשאר לו בו זכות בגופו וחשוב כמכירה לאותו זמן וכמ"ש כה"ג המג"א בסימן רמ"ד סס"ק ח"י.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה