אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רפא

סימן רפ

סעי' ב' דבריו קיימין בנתיבות הוכיח דא"י להנחיל בנכסים הבאין לאחר כך מדאמרינן בפי"נ דף קכ"ז ע"ב דצריך יכיר לנכסים שיפלו לו כשהוא גוסס דא"כ תפשוט דבריא א"י להנחיל דאל"כ ל"צ יכיר דיש לו מגו דאי בעי הי' מנחיל אותו פ"ש וא"ל דלא מהני כשמנחיל אותו דשמא השני הוא בכור ולא יכול למעט חלק בכורתו דהא לרבנן מיירי בצריך היכרא ואין השני יכול לבטל אותו בלא עדים ואי יביא עדים שהוא בכור גם הכרת אביו לא יועיל את"ד ויש לדחות דהא קשה מה פריך הש"ס דאי בעי יהיב לו במתנה הא מה דע"א א"נ כתבו רשב"ץ ופנ"י משום דאומר בדדמי וכתב הנתיבות בסימן נ"ו דמה"ט גם מנו ל"מ דהוי מגו בדדמי וצ"ל דמגו דבידו לעשות בהיתר עדיף דלמה יאמר שקר מספק אם לא ברירא לו בודאי מוטב יעשה בהיתר ודאי ולא יעייל נפשו לספיקא וא"כ ל"ל מגו להנחילו פ"ש דשמא השני בכור ואינו יכול למעט חלק בכורתו ואי דשני לא יוכל לבטל אותו בלא עדים מ"מ הוא אינו עושה בהיתר אך לרמב"ן דכתב דמ"ע להכיר הבכור א"כ רמיא עליו למידק אלא דבלא"ה הקשה בקצו"ח כאן א"כ מה פריך לרבנן יכיר למה לי הא צריך למ"ע ונראה דס"ל לרמב"ן דלרבנן ע"כ ל"ל דהוי מצוה המוטל על האב דא"כ יהא נאמן כמו נאמן הדיין לומר לזה חייבתי ונאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי כ"ז שמקחו בידו ומשום דרמיא עליו לדייק כמו שפרש"י הובא בסמ"ע לעיל ריש סימן רכ"ב ומדלא מחלקינן שם בין קרוב לאחר ש"מ גם קרוב נאמן מה"ט וכן כ"מ דע"א נאמן גם קרוב נאמן וע"כ פריך לרבנן יכיר ל"ל אבל לר' יודא באמת אמרינן קרא כפשטי' דהוי מ"ע ומה"ט הימני' התורה כיון דרמיא עליו לדייק ולפ"ז מתורץ ג"כ קושית קצו"ח בסימן רע"ט דמה פריך רק לרבנן הא גם לר"י דמהימן אף במוחזק שאינו בכור מ"מ ליהמן במגו דבידו ליתן לו דמועיל גם נגד חזקה כמ"ש הר"ן עיי"ש ולפמ"ש א"ש דלר"י צריך יכיר למ"ע ומה"ט נאמן גם בנכסים שנפלו כשהוא גוסס או לפסול ע"י הכרת בנו הקטן לבכור את בנו הגדול משום דמ"ע מוטל עליו ורמיא עליו לדייק והא דנאמן לומר על בנו שהוא בן גרושה י"ל לפמ"ש תוס' שם דבירושלמי יליף לה מן בן השנואה יכיר שהיא שנואה בנשואיה א"כ כיון דכתיב יכיר זה נמי בכלל המצוה ומוטל עליו להכירנו לאחרים ובזה א"ש מה דאמר יכיר יכירנו לאחרים מכאן אר"י נאמן וכו' דמנל דשמא מיירי בצריך הכירא וכרבנן אלא דס"ל דיכירנו לאחרים חובה א"כ רמיא עליו לדייק.

סעי' ז' סמ"ע סק"ט פלוני בני לא יירש אלא כו"כ ובני השני יירש כו"כ דבלשון ירושה אין דבריו קיימין עכ"ל וברמ"א לעיל ס"ג כתב דכה"ג דבריו קיימין ונראה דהג"ה זאת לא הי' לפני הסמ"ע וכן נראה מדבריו לעיל סק"ה וכן נראה מדברי הע"ש שלא הי' הג"ה זאת לפניו ומ"מ האמת כדברי הג"ה עיי"ש בנתיבות ומפורש בה"ה פ"ו מהלכות נחלות ה"ב.

ש"ך סק"ה הביא מהמבי"ט ויש שם ט"ס בש"ך וכצ"ל אמר בית זה יהי' לפלוני בני ומה שנתתי לבני בכורי בחיי יהי' לו בחלק הבכורה דמהני ומבואר שם משום דיהי' הוי לשון מתנה וכמו שהביאו הש"ך לעיל סימן רנ"ג סק"ב ונתיבות מחמת שלא ראה במבי"ט כתב מ"ש.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה