אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רפ

הלכות נחלות סימן ערח

סעי' ב' חולק אם שמעון בשוה הא דנוטל אם השתות בעין ולא אמרינן קם דינא דלא קם דינא רק כשבא להוציא מת"י הזוכה בתוס' רי"ד פי"נ דף קל"ה וכ"כ נה"מ.

עוד כתב נתיבות הא דנאמן ראובן לומר על לוי שזה אחי הא כל יורש צריך עדים משום דליבא יורש אחר ובא אחד ואמר אני היורש נאמן וכדמוכח בפחז"ת דף ל"ג גבי ר"א ב"א לפי גרסת התוס' ובאמת לפי מ"ש בחידושי רמב"ן שם לא מוכח כלום עיי"ש ובריב"ש סימן מ"ז באחד שמת והי' לו פקדון ביד אחר ובא אחד ואמר אני קרובו הראוי לירש השיב דאפילו ודאי ידוע שהוא קרוב צריך ראי' שאין קרוב יותר ממנו דיש לב"ד לחוש לכל מה שאפשר שלא יצא מת"י דבר שאינו מתוקן כדאמרינן בפרק המפקיד דף ל"ט ע"ב בעובדא דסבתא דלמא שכיבא סבתא אף שלא הי' לנו לחוש לזה דהניחו זקן או חולה נתנו בחזקת שהוא קיים אלא שכיון שבא הדבר לידי ב"ד והם הנזקקין לדבר יש להם לחוש לכל מה דאפשר עיי"ש והוא דלא בנתיבות ואף דבמ"ש הריב"ש אף דנודע שהוא קרוב צריך ראי' שאין קרוב יותר ממנו חולק עליו הרא"ש וכמ"ש במבי"ט ח"ב סימן פ"ז וב"י לקמן סימן רפ"ד ובהג"ה שם ריש הסימן מ"מ כשלא נודע שהוא קרוב לא מצינו חולק ול"ל דריב"ש נמי לא קאמר רק כיון שהוא פקדון ביד אחר דבזה גם לנתיבות כן הוא כנראה ממ"ש בסימן קמ"ו ס"ט דהא מוכיח מהאי סבתא דלא הי' פקדון גם לפי טעמו דהב"ד יש לחוש ה"נ באינו פקדון דמיד שמת מוטל על הב"ד להזדקק אך בסימן רנ"ג סכ"ט דשכ"מ שאמר נכסי לטובי' ובא אחר ששמו טובי' ואמר אני הוא נוטלן ואפילו יש טובי' אחר שראוי להסתפק בו אין ממתינן לו וכתב הסמ"ע שם משום דמרתת שמא יבא אחר ויברר שהשכ"מ נתכוין עליו א"כ ה"נ כשבא אחד ואמר אני הקרוב הראוי לירש וראי' שהביא הריב"ש מהאי סבתא אינו ראי' לפמ"ש תוס' שם עיי"ש ועוד חזקת חיים אינו מבררת דאינו מסברא משא"כ טעם דמרתת וכיון דודאי אינו של הנפקד סמכינן אטעם דמרתת וכמו דלא מחלקינן בסימן רנ"ג בין הנכסים ת"י אחר א"ל ול"ל הטעם כאן משום דתחלה הפסיד לעצמו ונתן מחלקו ללוי וכמו דאמרינן בגיטין מתוך שנאמן להפסיד שכרו שא"ה דליכא חשש קנוניא משא"כ כאן הא לא הי' נאמן נגד שאר אחיו וע"כ משום חשש קנוניא ולפ"ז אפילו לא נתן תחלה חלק ללוי נאמן לומר שהוא יורשו ואפילו הנכסים ת"י נפקד אם לא נודע לנו משום קרוב אחר דאזי הוי אידך ודאי יורש וזה ספק וטעם דמרתת אינו ראי' ברורה להוציא וכמו שכתבתי בסימן קמ"ו ומוכח כן לעיל סימן קל"ז ס"ב ונראה דריב"ש לטעמי' דבאס"ז כתובות פרק הכותב דף פ"ה ע"ב בד"ה אר"י הרי בא טובי' ז"ל פירש ואפילו יש בעיר טובי' אחר יש לנו ליתנם לזה שהוא תובעם ראשון כיון שאין האחר תובע ואין לנו לחוש שמא יתבעם אחר ואחד מחכמי הצרפתים ז"ל כתב דאפילו יתבעם האחר קודם שנפסק הדין כיון שלא פירש הנותן למי ינתנו לטובי' שבא ראשון דסתמא דמלתא כיון שלא פירש על התובע ראשון נתכוין ריב"ש ז"ל עכ"ל וא"כ אין ראי' משם כיון דסתמא לתובע ראשון נתכוין ואפילו למ"ש בתחלה אין ראי' ומשום דהאחר מאותו עיר וי"ל דמיירי שממש ישנו בעיר וכיון שלא בא וכמו בשותפין כששותפו בעיר ולא בא לדין לתבוע בע"ד כשתבעו שותף השני דלעיל סימן קע"ו סכ"ה ועכצל"ב דאל"כ מה זה טעם כיון שאין האחר תובע אם לא הי' בעיר מלפני הצוואה עדיין אבל הרא"ש שם לא כתב כ"ז רק כתב אפילו יש טובי' אחר שראוי להסתפק בו לא נטרינן דאמרינן זה שבא תחלה ודאי ידע שהיתה דעתו קרובה אליו ונתנה לו לכך מיהר לבא עכ"ל הרי לא כתב שיש טובי' בעיר ומשמע אפילו יש בעיר אחרת שראוי להסתפק בו וע"כ הטעם משום דמרתת וכמ"ש הסמ"ע וכן סתם בש"ע סימן רכ"ג ועיין לעיל ס"ס רס"ב בהג"ה ובטו"ז שם ואפשר גם הריב"ש לא אמר רק כשאינו אומר ברי בעצמו שהוא קרוב רק בא מכח עד אחד ששמע מהמת שהוא קרוב ומצד שאר הוכחות מחמת שכינוי משפחתו ומשפחת המת שוים כמבואר שם ובהכי י"ל מיירי גם כן הרמ"א לקמן סימן רפ"ד דאין מורידין קרוב לירושה עפ"י ע"א שאינו טוען בעצמו ברי דבע"ד עצמו טוען ברי הוי בו"ש ואין כאן הוצאת ממון מחזקתו לאפוקי ע"א הוי כמנה לאחר בידך דגרע כדאיתא בב"ב דף קל"ה ע"ב ותהיא דסימן רנ"ג ל"ל דכיון אפילו יבא גם הטובי' אחר הי' בדין שודא לכן עתה סמכינן אסברא דמרתת כיון דשודא הוא ג"כ לפי נטיית הסברא ואפילו למאן דס"ל שודא אינו לפי הסברא מ"מ כשיש איזה סברא ודאי אזלינן בתרה כמו ת"ח ושכן ושיתברר בירור גמור על טובי' אחר לא חיישינן כיון שהמלוה לא פירש דא"כ מה זה רתותא מרתת וגם סמ"ע כתב דמרתה שיבא אחר ויברר וא"כ אזי לא יהא שודא ומ"מ סמכינן עכשיו אטעם מרתת.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה