ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רסט
המגביה עש"ך ונתיבות הביא מח"ר דמהני דברים שבלב וער"ן ריש פסחים ז"ל ובודאי לענין הפקר ממונו הפקר בלבו ל"מ דדברים שבלב אינן דברים הובא במח"א הלכות זכי' מהפקר ס"ג ובמהרי"ט ח"ב סימן מ"ה משמע דמגבי' מציאה לחברו עדיף ומהני דברים שבלב ועמ"ש לעיל סימן י"ב דגם לרשב"א אין קיום לדברים שבלב בלא דיבור או מעשה ולא מהני רק לגלוי על הדיבור או המעשה באיזה אופן כיון כשאינו מבטל הדיבור או המעשה.
סעי' ו' ואם משנתנה לו אטר אני זכיתי בה לא אמר כלום בפרש"י במשנה פ"ק דב"מ דף טית ע"ב ז"ל דקני ממ"נ אי קניה קמא דלא נתכוין להקנות לחברו הא יהבה ניהלי' במתנה וא"ל קניה קמא משום דלא נתכוין לקנות הוי הפקר עד דמטי לידי' דהאי וקני האי במאי דעקרה מידי' דקמא לשם קני' ושם בגמרא ובמימרא דר"נ פרש"י משום דגלי דעתי' כשנתנה לו דאדעתי' דהאי אגבהה עכ"ל ונראה נ"מ דלטעם מתנה יכול לחזור המגבי' תכ"ד משא"כ לטעם דגלי אדעתי' אף דגם בעדות תכ"ד כד"ד לחזור בו לומר שטעה מ"מ אין אנו יודעין אם אמת שטעה או באמת גלי דעתי' רק עכשיו חוזר בו וכיון דחברו מוחזק הא קי"ל ברי ושמא לאו ברי עדיף.