ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רסה
נותן לו שכרו כפ"ב בתוס' פא"מ דף ל"א ע"ב הקשו ליהוי כפורע חובו ש"ח דפטור ונדחקו מאד ולע"ד כיון דזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא לבעל אבדה בכך שיהא שלוחו ויחזיר לו כפ"ב הוי כשלחו וראי' לזה מיו"ד סימן שכ"ח ס"ג דאם יש לחוש שתתקלקל העיסה מותר להפריש חלה של"מ בעה"ב דנעשה שלוחו שלא מדעתו במידי דזכות משא"כ בפורע חובו ש"ח אם יצטרך לפרוע לו אין לו שום זכות ואם הפורע פייס בפחות גם הלוה הי' מפייסו בכך דירושלמי בלא"ה ס"ל די"ל מפייסינא הוינא לו רק דבבלי לא ס"ל כן בב"ח דוחק או במשכון כמ"ש ר"ת בכתובות דף ק"ח אבל כשפייסו בפחות לכ"ע י"ל גם אני הייתי מפייסו בכך ואם יאמר הפורע החזיר לי פחות ממה שפרעתי בשבילך דנמצא זכות לך אינו טענה דאם אפשר לתלות במתנה פרע בעדו הי' פטור בלא טעם אחר רק לא תלינן במתנה כמ"ש בחידושי רשב"א נדרים דף ל"ג ור"ן ונ"י וריטב"א שם ור"ן בכתובות דף ק"ח עכצ"ל מטעם מבריח ארי או מפייסנא הוינא לו אבל אם יאמר שויתר קצת א"כ ה"נ נימא הכל למתנה איכוין דאיזה שיעור תתן ולפ"ז י"ל אם המלוה הי' דחוק למעות דנזדמן לו מקח בזול וכדומה ולוה לא הי' בביתו ובא אחר ונתן להמלוה פחות מהחוב ומחל כל החוב או דהתנה עם הלוה כשלא יפרע לו בז"פ יחויב לו יותר או יוחלט משכון שת"י ששוה יותר ועיין יו"ד סימן קע"ז סי"ד וסח"י וס"ז ובז"פ לא הי' הלוה בביתו ובא אחר ופרע אזי מחויב הלוה להחזיר לו דבלא"ה בכל פורע חובו ש"ח יש פוסקים דחייב להחזיר לו י"ל כה"ג מודו אך תוס' דלא כתבו לתרץ כך נראה דס"ל כתוס' ורשב"א שהביא קצו"ח סימן רמ"ג דל"ל זכין לאדם שלא בפניו רק כשזיכה לו דבר שלא הי' שלו ועיין אמרי ברוך סימן שכ"ה על היו"ד וכן נראה לפי הטעם שכתב מהרי"ו הובא בש"ך סימן קכ"ח סק"ה דאמדו רבנן דעתו שתי' בדעתו לפטרו והיינו דאל"כ מי ביקש זאת מידו לפרוע בעדו כיון שאינו עושה טובה ללוה אבל בכה"ג דמרויח ללוה מהיכי תיתי לומר דכונתו לוותר משלו בחנם כיון דלא תלינן במתנת חכם כנז"ל וכדמוכח מכאן דצריך לשלם לו כפ"ב ומלעיל סימן רס"ד כשעשה טובה או פעולה לחברו דחייב לשלם לו וכן לעיל סימן רמיו באמר לו אכול עמי ואח"כ מצאתי בפנ"י פרק הכונס דף נ"ח שכתב לחלק ג"כ דהא דפורע חובו פטור משום דה"ל לאתנויי דמי הכריחו לפרוע שלא מדעת לוה ה"ל להמתין עד שיגוש מלוה את הלוה ואז יפרע מדעת הלוה ויתנה עם הלוה שיחזיר ויפרע לו ומדלא עשה כן מתנה בעלמא הוא דיהיב לו משא"כ כשהשעה עוברת שאינו יכול להודיע ולהתנות שפיר נוטל שכרו עכ"ל ואח"כ מצאתי בחידושי רע"ק איגר בב"מ שם תירץ קושית תוס' כמ"ש.