ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רכח
סעי' ח"י מותר לחנוני נשאלתי אחד רצה לפתוח לו חנות להחיל שער הבשר והשלישו לו שאר קצבים סך מעות שא"ל יפתח החנות עד ז"פ יתן השליש המעות לזה ובכלות הזמן מעכבים ביד השליש מליתן וטוענים להשטות נתכונו והשבתי כיון דאפשר הי' מרויח סך זה באותו זמן ל"ל משטה כדלקמן סימן רס"ד ס"ז בצייד עיי"ש בסמ"ע סק"כ ואי דשא"ה דעשה לו פעולה ושכירות קניא בדיבור משא"כ כאן לא עשה שום פעולה רק שוא"ת והוי רק מניעת הריוח וגרמא וכן מצאתי במח"א הלכות שכירות סח"י הובא במ"ש ס"ס קפ"ה בסרסור שאמר לחברו שב היום בביתך ואתן לך חלק במה שארויח בסרסרות ועתה חוזר בו דאפשר דל"ד להך דצייד דשכירות הוא כיון דעשה לו פעולה ובאמירה משתעבד ועוד דסרסור אפשר לא הי' מרויח ולא גרם לו שום הפסד והעלה דאם הי' הפסידו ברור צריך ליתן לו מה שפסק לו עיי"ש ולע"ד גם בצייד אינו ברור ההפסד רק שמא הי' נזדמן לו דגים וכן משמע להדיא באס"ז בב"ק דף קט"ז בשם הרמ"ך וכ"כ הפרישה בסימן רס"ד ועיין ב"י לעיל סימן קמ"ג תשובת רשב"א בבעלי חניות כשרוצים לקנות בגדים שאומרים קצת נהי' כולנו שותפים בו די"ל משטה הייתי כדי שלא תפסיד או תקח לעצמך והרי הי' אפשר לוקח לעצמו ומ"ש מהך דצייד וגם בבעלי חניות גרע דליכא השבת אבדה ורשאי ליקח לעצמו וע"כ משום דלא עשה פעולה מ"מ בנ"ד כיון דאמרו לשליש שיתן לאידך המעות בכלות הזמן הוי תן כזכי דדמי לחוב כיון דעשה נייח נפשם והרויחו על ידו לא גרע ממ"ש תוס' בפ"ק דגיטין דף י"ב דשיחרור עבד הוי כעין מלוה דא"ל דעבד לו נייח נעשי' לא הוי משחררו לכן תן כזכי ועיין יו"ד סימן רס"ז סע"ו ול"ד למ"ש טו"ז בא"ע סימן קס"ה סק"ג דדוקא מעמ"ש בעי ול"מ השלשת מעות דהתם מחויב לחלוץ בחנם ע"כ תן לאו כזכי ועוי"ל מה שהשמיט הרמ"א בא"ע שם מ"ש המרדכי דצריך מעמ"ש ותמהו אחרונים עיי"ש בפ"ת סימן קס"ט ס"ק מ"ג והגהות יד אפרים חו"מ סימן רס"ד ולע"ד י"ל כיון דלעיל סימן קכ"ה יש פלוגתא אם במתנה תן כזכי וא"כ גם בלא מעמ"ש אי תן כזכי הוי כמסרו לידו והוי ספ"ד ואין שום אחד מוחזק ואם יתן משליש להחולץ מה שעשה עשוי ל"ל כה"ג להשטות כיונה ועוד כיון דמונח ביד שליש הוי כמוחזקים שניהם ובספק פלוגתא יחלוקו כמ"ש בחלקת מחוקק בא"ע סימן נ"ג סק"ט וב"מ שם א"כ על חצי ודאי אי"ל משטה וממילא מדחצי לאו להשטות כיונה על כולו נמי לאו להשטות וכמ"ש המל"מ פי"א ממכירה ה"ב כה"ג לענין אסמכתא בשם הרשב"א וגם לענין טענת משטה כ"כ בשער משפט ספ"א סק"ד מכנה"ג בשם שו"ת הרא"ש אך לפני כלות הזמן יכולין לחזור דלא אמרו ליתן רק אם לא יפתח החנות עד ז"פ וא"כ קודם הזמן ל"ל תן בזכי.
יכול למכור בזול יותר מהשער כדי שיקנו ממנו עמ"ש לעיל סימן קנ"ו ס"ה ואח"כ מצאתי בשו"ת דרכי נעם חחו"מ סל"ח בנידון דעכו"ם מביאים יריעות פשתן למכור ואח"כ העלו השער ועשו הקונים הסכמה שלא יעלו השער ואחד מהם מוחה בהם ופסק דחשוב מזיק ממונו של חברו שמקלקל מקח כל בני אומנות ואיהו נמי אית לי פסידא שמייקר השער ואפילו בזה נהנה וזה ל"ח כופין עמ"ס כ"ש כשמחסר לאחרים ומחסר לעצמו שיש לכופו בשוטים ואין זה ענין לגזרות ותקנות להצריך שיאותו כולם ושיהא מדעת החכם ובסוף התשובה מסיק דאי מטי פסידא לרוב בני העיר מצד מניעתו לאכל עמהם נקרא מזיק בידים לאחריני ולאו כל כמיני' להזיק אע"ג דבזה ימנע מלהרויח דאין שורת הדין נותנת דכדי שירויח זה יוזק זה אבל אי מטי פסידא לזה היחיד מצד אותה הסכמה אע"ג שיהא הוא סיבה ג"כ בהיותו נמנע מלהסכים מנוי פסידא לאחריני מצי מימר לא בשביל שלא יגיע לך נזק אהא ניזוק אבל אי לא מטי לי' פסידא אלא מיעוט ריוח מצינא מימר אין שורת הדין נותנת שכדי שתרויח יהא חברך ניזוק וסוחרים באיזה מקח פרטית הרי הם כבעלי אומנות דכתב הרא"ש פ"ק דב"ב דהם הנקראים בני העיר בענין מלאכה עיי"ש.