ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ריד
סעי' א' בכלל הבית אפילו אינו פתוח לתוכו טור עב"ח.
סעי' ז' שיש שם מעט עב"ח.
סעי' י"א ולא את מלבנות כרעי המטה הוא בעיא בש"ס וסלקא בתיקו ואין ללוקח כלום דהמכה עב"י והה"מ וצ"ע הא מונח ברשות לוקח כיון דקנה הבית וא"כ המוכר חשוב מוציא ואפ"ת דהוי כלוקח טוען שמא ומוכר ברי דלא נתכוין למכור כרעי המטה עם הבית מ"מ תפיסה עדיף מחמ"ק אף בבו"ש כמ"ש בקוה"ס כ"א סס"ז ועוד אי לא פרע הלוקח דמי המכירה וטוען לא פסקתי סך הדמים רק מחמת שחשבתי לקנות גם זה למה נוציא מידו ואפשר לומר לפי המבואר לקמן סימן רט"ו ס"ו בד"א במוכר מפני שה"ל ללוקח לפרש ולא פירש אבל במתנה יקנה כולו בין בשדה בין בבית וא"כ הבעיא בזה אי צריך לוקח לפרש או פשוט דבכלל בבית וכיון דסליק בתיקו הרי לדידן אינו פשוט וה"ל לפרש וכיון דלא פירש ודאי לא קנה ולפמ"ש מהרי"ק ש"ז דהיכא דאין הלשון מבואר יד בעהש"ט עה"ת אפילו בעל השטר מוחזק והלשון משמע קצת כדברי בעהש"ט א"ש ועפימ"ש נתיבות בדיני תפיסה סי"א דכל שקונה מחמת הלשון אינו רק מה שהוא ברור בלשונו אפילו במחילה דלא כש"ך סימן מ"ב ס"ח ס"ק ח"י.
סעי' י"ב שיד בעהש"ט עה"ת ומעשה בא לפני באחד שמכר לחברו שנים עשר מאות אילנות קצוצים וכתוב בשטר מכירה שיחזיקו אילנות הללו בייא לייפיג שלשים אלף קאביק ועתה האילנות אינם גסים שיחזיקו כך ורוצה לוקח לחזור ולשון בייא לייפיג לעז לשון קרוב ובקהלת יעקב סימן תקפ"ג כתוב שטר שהי' כתוב בו מתחייב פלוני לתת לפלוני מתכשיט פלוני קרוב מג' אלפים לבנים ופסקתי דיד בעהש"ט עה"ת ואת נתן לו שני אלפים ות"ק ואחד סגי הכנה"ג בשם עצמות יוסף דל"ה ע"ג עכ"ל נראה טעמו דאם אינו יותר מב"א ות"ק הוא אינו קרוב יותר לג"א מלשני אלפים ע"כ צריך אחד יותר וא"כ ה"נ י"ל דצריך שיחזיקו כ"ט אלף והק"א דאל"כ אינו קרוב לשלשים אלף יותר מלכ"ט אלף אך י"ל כל שחושב עשירית אין מדקדקין באחד פחות כמו ארבעים יכנו ואינו רק ל"ט וכן הספרו חמשים יום ואין מונין רק מ"ט ועיין רא"ש פע"פ סימן מ"ם ומ"מ גם התם יש טעמים אחרים עיין מכות דף כ"ב במשנה ותוס' מנחות ס"ה ע"ב ובלשון ריא"ז פרק מי שאחזו כתב דאם אמר לאחר שלשים יום או לאחר כו"כ ימים נותנין לו יום אחד אח"כ והובא בא"ע סימן קמ"ד ס"ו בהג"ה וליכא פלוגתא בזה ורמ"א דכתבו בלשון י"א משום דלא נמצא בשאר פוסקים וא"כ ה"נ בלשון בייא לייפיג דהוי כמו לפני שלשים ולאחריו א"כ כמו לאחר שלשים הוא אחד כן לפניו הוא אחד מסכום המדובר א"כ אין לוותר רק אלף אחד בפחות ויתר דאם לא הגיע רק לכ"ט אלף אין הקונה יכול לבטל המקח וכן אם הוא ל"א אלף אין המוכר יכול לבטל ואין לדמותו להך דסימן רי"ח ס"ח דשם אחד מכ"ד הוי מחילה דלא הזכיר שם רק בית כור ואלו הזכיר שלשים סאה חסר או יתר ג"כ י"ל דל"ה מחילה רק סאה וגם אפשר קרקע דין אחר יש לו ועיין פ"ק דקידושין דף י"ב כיון דנפקא מפלגא קרוב לאלפים קרי לי'.
שור בשורי אני מוכר לך ועיין פרש"י במנחות דף ק"ט משום דמוציא מחבירו ע"ה ומוכר מוחזק ולפ"ז נראה אם לא נתן דמים עדיין י"ל לוקח הגדול והחי לקחתי אך לפמ"ש מהרי"ק בשורש זיין דיד בעהש"ט עה"ת אפילו מוחזק והסביר אותו נה"מ בדיני תפיסה סי"א דכל שבא לזכות מכח הלשון אינו קונה רק מם שהוא ברור בלשונו ולא מה שיש בו ספק דלא מחית נפשו לספיקא וכונתו רק על דבר הברור שבמשמעות לשונו ולא על משמעות הספק שבלשונו וא"כ ה"נ ל"ה כספק וודאי כונתו על שור הגרוע והא דמת הטוב מראהו מת י"ל כונתו השור שאבחר ליתן לך אך מפרש"י משמע דוקא משום דמוכר מוחזק וגם לפמ"ש הש"ך בסימן מ"ב סקח"י וכן לפמ"ש תומים שם סקי"א בדעת מהרי"ק אין ראי' לכאן ואפשר כיון דאין ספק בחיוב הממון דב"כ וב"כ חייב רק הספק איזה בית או שור חשוב לוקח מוציא וכמו הך דהמקבל דף ק"י ע"ב כיון דלמיקץ קיימא עיי"ש אך בטור לקמן סימן רי"ח סס"ג ובסמ"ע שם ס"ק י"ט מוכח אף דאין הספק בחיוב הממון רק מה שמחויב המוכר ליתן לו אי מישור או טרשין מ"מ כל שלא נתן המעות יד לוקח על עליונה אך בתוי"ט פרק בית כור מ"ג סד"א דברי ס"ל דכה"ג חשוב לוקח מוציא אף שלא נתן המעות כיון דהמקח נגמר ונתחייב לשלם חובו לא יוכל להוציא המקח מהמוכר אלא בפחות שבלשונו אבל ראב"ד בהשגות פכ"ח ממכירה והש"ך לקמן סימן רי"ח סק"ב ס"ל דבלא נתן המעות חשוב לוקח מוחזק ובתוס' ס"פ השואל וחידושי ר"ן ונ"י גבי פרדסי וארעתא מבואר דגם היכא דבא לזכות מכח הלשון אהני תפיסה ברשות ועיין ב"י לקמן סימן נ"ל ס"א מ"ש בשם הר"ן נוטה לדברי התוי"ט אף די"ל משום דסתמא הלוקח מוציא הלכה כדברי המיקל עפ"י רוב דמוכר הנתבע לכן אף דלא נתן המעות כן הלכה ועיין נ"י פרק המוכר פירות גבי מרתף של יין אני מוכר לך מ"ש בשם ריטב"א ומ"ש עליו הנ"י.