ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רג
סעי' א' חוץ ממטבע בחת"ס חו"מ סימן קנ"ג פסק דבאנקנאטין אין גופן מטבע רק שעבוד נכסי קיר"ה ונקנין בחליפין ובסימן קפ"ז בראובן ביקש משמעון להחליף לו באנקנאט ממאה רייניש על באנקנאטן קטנים ונתן לו שמעון הקטנים וראובן הניח הגדול לפני שמעון ונגנב והשיב דאין נקנין בחליפין אפילו שוה בשוה כשטרות ומטבע ועמדו עליו פ"ת ומש"ש דסותר א"ע והקשה המש"ש ממ"נ אי הוי שעבוד לא עדיף משט"ח ואי דומין למטבע ג"כ אין נקנין בחליפין דגם בזה דעתי' אצורתא ועבידא דבטלה עיי"ש ומה שהקשה דשטרות נמי אין להם קנין חליפין לק"מ דהא בתומים ונה"מ סימן ס"ו העלו דאם כתוב בשט"ח לכל המוציאו נקנה בחליפין ולדעתי אין סתירה בדברי חת"ס דבסימן קנ"ג דנתן הבאנקנאטן בק"ס עיקר הנתינה שעבוד נכסי דנקנה בחליפין וממילא נקנה עמהן הנייר כדאיתא בפ"ק דקדושין דכ"ז כיון שהחזיק בקרקע נקנה השטר שעל יד דאפסרה דארעא הוא ועתוס' יבמות דף קט"ז ד"ה אותתיו הובא בביאור הגר"א סימן ס"ו ס"ח והא דסימן קפ"ז דהחליפו באנקנאטן גדול בקטנים דשוין שעבודן על נכסי קירה אחד דלא נתייחד נכסי לאלו בפ"ע ולאלו בפ"ע ע"כ כונת החילוף רק על האותיות ואין דעתם על הנייר לצור עפ"י צלוחית אין נקנין בחליפין דאותיות אין גופן ממון והן כמטבע ועיין ר"ן שבב"י כאן דטעמא דאין מטבע נקנה בחליפין דדעתי' אצורתא הוי כאותיות שאין גופן ממון ולפ"ז יצא לנו אם מחליפין צעטיל של שני מלכים או לויזין משני בענק וכן שט"ח של שני ב"א כיון שזכה אחד קנה חברו אבל אם מחליפין שט"ח מן לוה אחד א"ל נ"מ בשעבוד נכסי במוקדם ומאוחר לא נקנה בחליפין.
שאין בו ממש ואם קנו ממנו שלא למכור ל"מ דק"ד הוא שו"ת מהר"ח א"ז סימן רנ"א ועיין שו"ת ד"ח ח"ר תשובה ל"א במכר קרקע לחברו והתנה שלא יעמיד הלוקח שענק על אותו קרקע ועיין מל"מ פ"ו מהלכות שבועות סוף ה"ז שהביא מהריב"ש סימן ר"פ בקיבל עליו שלא לעשות או שלא יאמר מחמת איזה טובה שקיבל מחברו אף דל"מ בו קנין מחויב לקיים מכח שכירות דא"צ קנין ומל"מ חולק כיון דאין מועיל קנין על זה לא מתחייב גם משום שכירות ולע"ד אם הטובה ליתא בחזרה מחויב לקיים תנאו או לשלם בדמי לפי שומא ששוה הטובה דאל"כ הוי גזלן למפרע כיון שלא עשה לו חברו אותו טובה רק ע"ד התנאי וכעין שכתוב הרא"ש פרק לולב הגזול סי"ל אלא דלריב"ש מחויב משום שכירות דוקא לקיים התנאי ולהמל"מ כיון דאין קנין תופס בדבר גם משום שכירות אינו חייב דוקא לקיים התנאי ובחת"ס יו"ד סי"ט ובחס"ל חיו"ד סימן ס"ט כתבו נמי דא"ל מקיים התנאי עובר על לא תעשוק שכר.
סעי' י' החליף מעות ומטלטלין במל"מ בפ"ו ממכירה כתב אם הקנה קרקע ומטלטלין במעות כאחד מסתבר כיון דד"ת מעות קונות ל"ד לקני את וחמור ולכ"ע לא אמרינן דבטל כולו וכ"כ ב"ש סימן ל"א בסקי"ז והביאו מש"ש וכתב דלפ"ז יש לדון בהא דכתב טו"ז יו"ד סימן רנ"ח בשם הרשב"א במי שאמר אם אשחק אתן להקדש כו"כ ולפלוני כו"כ דהואיל דלהדיוט הוה אסמכתא בטל כולו וסיים הטו"ז דדמי לקאו"ח ולפמ"ש המרדכי דד"ת אסמכתא קניא אין לבטל הקנין לגבי הקדש את"ד ול"נ דל"ד דבקנין מעות י"ל דלא עקרו הקנין לגמרי כאלו גם מה"ת לא קני דהא התירו למוכר להשתמש בהמעות דלא רצו להפקיע זכותו שיש לו מד"ת כמ"ש תוס' בהמפקיד דמ"ג וגם מש"פ איכא כיון דהוי קנין מה"ת כמ"ש הר"ן וכיון דעשו בו שיור לא אלים כד"ת וכמ"ש לעיל בסי' קצ"ט משא"כ אסמכתא דלא קנה כלל עקרוהו לגמרי כאלו ל"ה קנין מד"ת דכח בידם לעקור ד"ת והפקר ב"ד הפקר.